15:00-17:00

משמרתנו חלה ביום בו שר הביטחון של מדינת ישראל קרא להחרים את אום אל פחם בתגובה ליידוי אבנים על מכוניות ישראליות בידי תושבי העיר.

בדרכנו למחסום יעבד הבחנו באורות של ג’יפ צבאי ליד הפילבוקס (מגדל שמירה), שממוקם על גבעה מול הצומת (ממזרח – יעבד וג’נין, ממערב – חרמש וקפין ומצפון – מחסום ברטעה) ונראה שומם תמיד. החלטנו לעלות. הופתענו לגלות שהחיילים לא נבהלו מפלישתנו ולא מנעו בעדנו מלהשקיף מהעמדה שלהם על הנוף הסלעי ובעיקר על אומריחא, כפר פלסטיני נוגע ללב במיוחד.

15:15 מחסום חרמש

רצינו לבחון בעצמנו את החריצים העמוקים, שכמותם היו וכבר בוטלו במחסום יעבד. המחסום אינו מאויש ומעבר חד פעמי שם יכול להיות “אפילו” משעשע: המכונית מיטלטלת כמו בלונה פארק, אבל את הנהגים שעוברים שם יומיום זה ממש לא משעשע. בוקר בוקר הם מקללים ומנסים לעקוף בשולי הדרך.

15:30 מחסום יעבד

באומריחא וסביבותיה יש נוכחות מוגברת של חיילים בכלי רכב. בשבוע שעבר נורה בדרך הזאת אוטובוס, כדברי החיילים: שנסע ב”קו רגיל” . מחסום יעבד אינו מאויש והתנועה זורמת.

15:45 מחסום ברטעה-ריחן

מגרשי החניה מלאים לגמרי ואנחנו מפלסות דרך לעבר הקרוסלה היחידה שמסתובבת ללא הפסקה ומעבירה אנשים לכיוון הגדה. הבודדים שעוברים בכיוון ההפוך, מתחננים במבוכה שיאפשרו להם לשנות את כיוון הקרוסלה ולעבור. רבים מבקשים את עזרתה של אליה בענייני אישורים, קנסות ובירורים שונים והיא נענית לכולם בנדיבות ובאורך רוח ראויים להערצה. היה נדמה לנו שנהג אחד צעק לעברנו “מוחאבאראת” (שב”כ) שנשמע כקללה וזה היה החריג היחיד ביום הטעון הזה, ביחסים החמים ששוררים בינינו, המחסומאיות, לבין הפלסטינים במחסום ברטעה בדרך-כלל.

16:30 מחסום טורה-שקד

עז מבוהלת קשורה לעמוד חשמל ליד המחסום. בעליה מאום ריחן דאג כבר בבוקר לתיאום העברתה לצד השני של המחסום לכפר טורה. החיילים טוענים שאין אישור לתיאום כרגע. הוא עסוק בטלפונים ומחכה לאישור הגואל מהמת”ק בסאלם. התנועה במחסום דלה כרגיל ותמונת העז הממתינה למעבר מול הרמזור האדום ממש סוריאליסטית.

חזרנו הביתה דרך אום אל פחם. הפעם. הגלריה לאמנות כבר היתה נעולה לדאבוננו. אף אחד בעיר לא התרגש מנוכחותנו ונראה שגם לא משר ביטחוננו.