ג’בארה-ארתאח-ענבתא, יום א’, 5.3.06, בוקרמשקיפות: נעמי ק’, שרה ב”ס, אורנה פ’ (מדווחת)ג’בארה 7:10 – שער הילדים – חיילים אדיבים שאלו אותנו אם יש לנו אישור, ואיפשרו לנו לעבור למקום הבידוק. לדבריהם, אוטובוס הילדים עבר 10 דקות קודם.במקום 2 עמדות בידוק . ההנחיה היתה לבדל את תושבי ג’נין, טול כרם וכפרים סמוכים ולא לאפשר להם לעבור דרומה לעבר קלקיליה. רופאים, מורים, פועלים, חקלאים עמדו ביאוש בתור. אחד הממתינים פנה אלינו ואמר כי מהכפרים בסביבה, אלה הצמודים לסלעית, מעולם לא יצאו פיגועים, הוא מעוניין להגיע ולעבד את השטח החקלאי שלו ולא מבין מדוע הדבר נימנע ממנו. הוא השתמש בביטוי עונש קולקטיבי ואמר כי לדעתו (כמו גם לדעתנו) הענישה הקולקטיבית לא מועילה לבטחון של אף אחד. חייל מסיור ממונע התעקש שנלבש אפוד קרמי שהוא סיפק לנו. הסכמנו על מנת לא ליצור עימות מיותר איתו. לדברי החיילים, בעקבות הפיגוע במגדלים, החמירו את הוראות הבידוק והבידול. .החיילים היו מאד אדיבים אלינו אך אמרו שהם פועלים בהתאם להוראות וידם קצרה מלהושיע. טילפנו למח”ט ולחמ”ל החטיבה ותארנו את המצב, ביקשנו שלפחות מורים, רופאים ומקרים הומינטריים יוכלו לעבור. ואכן תוך זמן קצר התקבלה הוראה להעביר את הרופאים, מקרים הומניטריים ומשאית תערובת לאפרוחים, תוך מספר דקות איפשר להעביר גם את המורים. החיילים ציינו כי ההנחיות משתנות מרגע לרגע. לקראת עזיבתנו מרבית הממתינים עברו אך חלק מהפועלים לא הצליחו להגיע למקום עבודתם. ג’בארה-מחסום הככר08:20 – מיעוט עוברים במחסום. אין מעוכבים. פועל שהמתין להכנס לישראל, סיפר כי אין אפשרות להעביר פועלים רווקים מתחת לגיל 30 (הוא שאל איך יתחתן אם לא יוכל לעבוד?) לדבריו, להגיע לג’בארה ממקום מגוריו, עולה לו כ-200 ש”ח. להגיע באמצעות חאפר המגניב אתם לישראל, עולה כ-300 ש”ח. צעירים לא יכלו להכנס לעבד את אדמתם בכפר ג’בארה. הם אמרו כי הם ממתינים מתוך תקווה כי בחילופי משמרות יגיע חייל יותר גמיש.ארתאח8:40 – כשהגענו, ראינו פועלים רבים שהלכו לאורך הדרך מהמסוף לעבר טייבה כששאלנו אותם לאן הם הולכים, הם סיפרו שהם יצאו מאוחר מדי בגלל העיכובים במסוף ובבידוק וכי המעסיקים כבר לא חיכו להם. הם מנסים בכ”ז לחפש עבודה. צחי, המנהל הבטחוני של המסוף יצא לשוחח איתנו. עמרי מנהל המסוף , הציע לצחי להכניס אותנו פנימה ולהראות לנו את המקום ואמנם נכנסנו. לדברי צחי, כיום יכולים לעבור 700 איש בשעה. (350 איש לשרוול בדיקה). שני שרוולים נוספים הקיימים במקום, לא מאובזרים ולא מאויישים משום שהצבא לא מתקצב הפעלת שני שרוולים נוספים. לטענתם, מסלול הבידוק נמשך כ-20 דקת לאדם. צחי ציין כי כיום מגיעים יותר אנשים מאשר בעבר כי זה מקום המעבר היחיד של פועלים מכל האזור. העובדה כי כ-3000 איש משתמשים במעבר זה, יוצרת צוואר בקבוק. לדברי הפועלים, התור מגיע לעתים עד הישוב ארתאח. צחי טען שהם לא מחכים זמן רב. לדעתנו גרסת הפועלים הטוענים שהם מגיעים לפני השעה 4 בבוקר ויוצאים מאוחר מדי, היא סבירה ומשכנעת. פגשנו פועלים רבים אשר שבו מתוך יאוש על עקבותיהם ללא פרנסה – המעסיק הודיע להם שהוא לא זקוק להם היום. היו ביניהם שחששו שאם האיחורים ימשכו, המעסיק לא יחדש עבורם אישור עבודה . לו כל השרוולים היו עובדים והמחסום היה נפתח בזמן,קרוב לודאי שעד 7:30, כל הפועלים היו בדרכם לעבודה. תוך שעתיים וחצי היתה מסתיימת הבדיקה. המחסום נפתח בשעה 5:00 (עם אור ראשון) כך שניתן היה לסיים את התהליך עד 7:30 ולאפשר לאנשים להגיע בזמן לעבודה.בדרך בין ג’בארה לבית איבא, נראים הולכי רגל רבים אשר יורדים מהכפרים בדרך לא דרך. ענבתא9:30 – תור ארוך מאד לשני הכיוונים. העוברים מתבקשים להרים חולצה ולהסתובב (פניהם מביעות מבוכה קשה). תהליך הבידוק איטי ולא כל כך יעיל. אחד החיילים מעשן תוך כדי בידוק. החיילים מתייחסים לעוברים בנוקשות ונראים חוששים מפיגוע או ירי במחסום. אחד מהם אומר: “מגיעות הנשים מהרצליה פיתוח עם הג’יפים שלהן וחושבות שהן יכולות לומר לנו מה לעשות”טלפנו לחטיבה לבקש התערבות. תוך זמן קצר הפקק נפתח.