ג’בארה-א-ראס-ענבתא, יום ג’, 25.4.06, בוקרמשקיפות: רותי כ’, שלומית ס’, אלינוער ב’ (מדווחת)אורחים: יונתן (מתל-אביב), בנידקט (מבלגיה) ג’בארה – א-ראס 6:15-6:45 – בארתאח שממה. במתחם ג’בארה מחסום היציאה מטול כרם כמעט ריק, בתוך הכפר אבו חאתם מתלונן על העדר לקוחות. אנחנו עולים לשער 22. פועלים חקלאים בעלי אישורים לשער זה נכנסים לכפר. אוטובוסי הילדים עוברים בשלום. תושבי פרעון מתלוננים שהשער שלהם (708) אינו פועל. אנחנו יורדות דרך שער הילדים למחסום א-ראס. קבוצה גדולה, מעורבת של גברים – סטודנטים, פועלים, פקידים מאזור ג’נין נתפסה בניסיון לעקוף את המחסומים דרך הגבעות. קצין בדרגת סרן משוחח אתם.לשאלתנו מה קרה הגברים עונים ש”זה קצין טוב, הכל בסדר” בדרך שוברת הלב שאנשים לומדים בה איך לשרוד. ואמנם הקצין משחרר אותם כעבור דקות ספורות. טור המכוניות הארוך מכיוון טול כרם משתרך באיטיות. הקצין מסביר שקצת הלאה מכן נרצח המ”פ לפני שבועות אחדים משום שבדק מקרוב ובשטחיות. עכשיו הבדיקה מרחוק ולאט. באשר להוספת בודקים, אין לו חיילים לכך. אנחנו ממשיכות לבית איבא (דו”ח נפרד). ענבתא 9:30-10:00 – הדרך מבית איבא בחזרה לג’בארה מלאה קבוצות של הולכי רגל שירדו מהכפרים, ירדו ממוניות ואוטובוסים. בענבתא ההגבלות הרגילות של הזמן האחרון: היציאה במכוניות מותרת לתושבי שופא, בית ליד וספרין (שאין להם מוצא אחר) וכן לרכבים הומניטריים, הצלב האדום, הסהר האדום, או”ם וכו’. ברגל, אומר מפקד המחסום, מותר לכל בעלי תעודת סטודנט לצאת. יפה מאוד, אנחנו עונות, אבל אנחנו חוזרות מבית איבא ולסטודנטים מג’נין, מטול כרם וכו’ בגילאי 15-30 אסור להיכנס לשכם. זה משום שצעירה “נחמדה, דוברת עברית” יצאה מכאן, אומר החייל, אסור לבדוק נשים, ולבסוף היא נתפסה עם סכין ענקית “כזאת” (כחצי מטר) בג’בארה. נראה שזה המקור, נכון או לא נכון, לתלונות ששמענו מנהגי מוניות בבית איבא על בדיקות אינטימיות לצעירות במחסום ענבתא.