ג’בארה, ענבתא, יום ב’ 16.10.06, אחה”צ משקיפות: יונה א’, ציונה ש’ (מדווחת) ג’בארה14:00 – בעקבות העבודות בכביש מחסום א-ראס התנועה מטול-כרם ואליה עוברת דרך כביש המערכת, ו”שער הילדים” לשעבר חזר לתפקד. הפעם כמחסום החולש על התנועה.מיד בהגיענו פוגש אותנו איש “אלטע זאכן” על חמור, עם עגלה קטנה עמוסת גרוטאות. ארונית קטנה ועוד מספר שקיות. הוא בדרכו מטולכרם לביתו, שהוא אחד משני בתים מבודדים ליד א-ראס. החיילים לא מאפשרים לו להעביר את הציוד העלוב. הם מיעצים לו להשליך אותו ולעבור. לא עוזר לו ההסבר שמזה הוא חי. אנו ניגשות למפקד המחסום, והוא מסביר לנו כי אין לו אמצעי בדיקה אלקטרונים, ולכן אסור להעביר דבר. גם אותו איננו מצליחות לשכנע לפתוח את שלוש ארבע השקיות ולאפשר לאיש להעביר את ציודו הדל. בינתיים אנו מגלות קצין בדרגת סגן ופונות אליו. גם הוא מסביר לנו כי יש הוראה לא להעביר כאן כל ציוד, אולם לאחר שאנו מצביעות על כך שהפריטים העלובים הם מקור פרנסתו של האיש, מרים הסגן טלפון, ומודיע לנו כי הציוד ייבדק והאיש יוכל להעבירו. יונה נזכרת כי במכוניתה מספר פריטי לבוש טובים, ובהזדמנות מעבירה אותם לידיו. הסרן עוזב את המקום, חולפת עוד מחצית השעה. האיש ממתין ליד הגדר עם חמורו, ואיש אינו מתייחס אליו. שני חיילים עומדים מפטפטים וכשאנו שואלות את החיילים מדוע לי אינם בודקים את העגלה, הם משיבים שגם הם בני אדם. טענתנו שגם הוא בן אדם לא משפיעה. אנו מתקשרות לנ. המג”ד, ומשאירות הודעה במשיבון. 14:45 – מפקד המחסום מגיע למקום ובודק במטלטליו של האיש, והאחרון ממשיך לדרכו. יש לציין שכעבור כמחצית השעה נ. המג”ד חוזר אלי, ואני שמחה להודיע לו כי הבעייה נפתרה. אין זו הפעם הראשונה שהקצונה בנפת טול כרם מקשיבה לפניותינו ואף פותרת בעיות בעת הצורך. ענבתא15:10 – תנועה דלילה . בכניסה אין תור כלל. ביציאה כ-12 כלי רכב. הבדיקה מהירה ולכן התור מתחסל מהר. אין הגבלות על כניסה ויציאה פרט לישראלים.