ג’ובארה-ענבתא,יום ג’, 16.8.05, בוקרמשקיפות: מיה מ’, שלומית ס’, רותי כ’, אלינוער (מדווחת)יום של מחסומי דרכים על כל צעד ושעל, גם באזור טול כרם וגם באזור שכם (דיווח נפרד).ג’ובארה6:15 -ביציאה מטול כרם תור עצום, נהגים מדווחים על עיכוב של שעות. מאוחר יותר יתברר לנו שאכן זה כך, וכי התושבים מחפשים דרכים חלופיות לאחר שהיציאה מטול כרם דרך ענבתא חסומה. נוסעי אוטובוס מורדים ממנו, משלושה נוסעים נלקחות תעודות לבדיקה טלפונית שנמשכת חצי שעה. מפקד המחסום אומר שאין מחשב, כנראה גם בעברו האחר של הקו. אחד הנוסעים, נער צעיר, הורד מהאוטובוס לבדיקת תעודה “כי הוא צחק” לדברי אחד הנוסעים האחרים. ענבתאבדרך לבית איבא אנחנו עוצרות בענבתא, המחסום מאויש אבל אין מוניות וגם לא הולכי רגל. לדברי החיילים מוניות יכולות להגיע אל שער הברזל משני עבריו. מה שאירע אחר-כך מעורר ספקות לגבי נכונות הטענה. – 9:00 אנחנו עוצרות ליד המוניות המחכות. מיד אחרינו מגיע האמר צבאי, שמנסה לסלק אותנו מהמקום. אנחנו מסרבות להסתלק, מדובר בכביש פתוח שאנחנו רשאיות לנוע בו וגם לעצור. החיילים מוותרים. מסתבר שלא כולם בני מזל כמונו. אחד הנהגים מראה לנו טופס הודעת קנס מן המשטרה ע”ס 750 ש”ח “על עצירה בצד הדרך” להורדת נוסעים. אין גבול להתנכלויות. בינתיים אנחנו מנסות לברר מה משמעות “תחנת המוניות” הזאת למרגלות רמין. מסתבר שהנוסעים באים מכיוון טול כרם-ענבתא והם בדרכם לשכם. כך הם חוסכים שעות של ציפייה בג’ובארה. החיילים מסלקים את הנהגים, שולחים אותם לענבתא. חלק מהנוסעים מחליטים לוותר על הנסיעה לשכם וחוזרים לטול כרם. אם המחסום בשבי שומרון (דו”ח נפרד) קשור לפינוי היישובים בצפון הגדה (שא נור), לשאר הטרטורים אין הסבר נראה לעין. בין בית איבא לרמין עברנו שני מחסומי דרכים במרחק של כמאתיים מטרים זה מזה, וכל זה קרוב לבית איבא מצד מזרח, ענבתא וג’ובארה ממערב