ג’ובארה-ענבתא, יום ו’, 18.3.05, בוקר משקיפות: אסתי צ’, עפרה ט’, נילי פ’ (מדווחת) ג’ובארה 9:20 חיילת פונה אלינו ברמקול: “מי אתם?…תעמדו בצד”, שרה ברמקול “טדי דובון קטן ושוודי”. קולה מהדהד בסביבה. בצד הכביש של ג’ובארה נבנה שער מתכת חדש.קבוצת של כ-14 ילדים מבקשת לעבור לג’ובארה. החיילים במחסום אינם מאפשרים להם, ומתנדב קו התפר מגרש אותם. חייל מסביר לנו כי הסיבה לכך היא שמג’ובארה קל להיכנס לישראל. מאחר שאף אחד לא היה מעביר אותם מג’ובארה, זו הוכחה, לדעתו, שהם משקרים ואינם גרים בג’ובארה כפי שהם טוענים. הוא מוסיף ואומר כי יש ילדים שעוזרים בהעברת אמל”ח. קבוצת הילדים מגורשת על ידי המתנדב וחייל אחר לוחץ את ידיהם.בעוד אנו פונות למכונית כדי להמשיך, ילדים מהקבוצה מתלוננים בפנינו שאחד החיילים היכה ילד בתוך מבנה המתכת. חלק מן הילדים מפחדים ונסוגים מן האמירה. החייל אומר לנו שאסור להאמין להם.בכביש הסמוך בולדוזרים עוסקים ביישור השטח לאחר שנגסו במטעי זיתים לצורך הרחבת הציר למעבר המתנחלים. לאנשי ג’ובארה יבנה מעבר תת קרקעי כדי לשמור על האפרטהייד.בסמוך לאבני חפץ בסיס צבאי שחייליו מכנים עצמם בשלט “חיות פרא”, ובשלט אחר הכיתוב הבא: “נולדתי בשבילך, אני חי בגללך, אמות למענך” לצד המשפט ציור עילג של ספק עיט ספק נשר – סמל היחידה. ענבתא 10:15 בצומת לפני ענבתא חונה האמר עם חיילים. בסמוך ליד קוביות הבטון דוקרנים ולידם שלושה חיילים. במחסום הברזל הצהוב אנו פוגשות מעט פלסטינים. לדברי אחד מהם יש פחות תנועה בגלל החיילים, ואחרי שעה 13:00 יהיו יותר.בניסיון לברר מה היתה התקרית בענבתא אנו שומעים כמה פלסטינים: לפני יומיים הצבא נכנס בג’יפ ובהאמר לתוך ענבתא. ברחוב היו הרבה ילדים והחיילים השתוללו והיכו. סטודנט בן 18 נפצע ביריות והועבר לבית חולים ברמאללה. שוב אנו שומעות על העוול לפלסטינים במחסום, על הקושי בתחבורה. הם חייבים להשאיר את הרכב מצדו האחד של המחסום, לעבור ברגל ומצדו השני לקחת מוניות. הם מוציאים את כספם על תחבורה ציבורית בעוד יש להם רכב משלהם שעליהם להשבית, בגלל המחסום וההוראות של הצבא.אחד החיילים במחסום מעיד כי כל בוקר במשך שעתיים מגיע תגבור ועורכים בדיקות כמו עכשיו. היום במיוחד יש תגבור כי “יש סגירת שערים בכל נפת טול כרם. אי אפשר לעבור בכלל והכול מתנקז למעבר זה.” על התקרית שבה נפצע פלסטיני הוא יודע רק לומר כי “אתמול הייתה פעילות מאסיבית בתוך ענבתא”.בהמשך הדרך רואים הרבה חסימות בכבישים פנימיים קטנים המובילים לכפרים. הגבהות אלה שמאחורי חלקן יש תעלות, מבתרות את האזור, מקשות על המעבר של הכפריים אף באמצעות עגלות וברגל.