ביקור בחרבת ג’וברה

 חרבת ג’וברה נמצאת דרומית לטול כרם ומזרחית לטייבה.
התוואי הראשון של גדר ההפרדה השאירה את הישוב הקטן  בצד המערבי, הישראלי,  (הגישה לישראל היתה חופשית) ונתקה אותו מעיר המחוז טול כרם.  כדי להקים את ההתנחלות הקטנה סלעית, שמנתה כ-100 משפחות נלקחו אדמות רבות מחרבת ג’בארה. פניה לבג”ץ לחיבור הכפר ליתר הגדה אושרה וכעת עובדים על התוואי המתוקן.

קרין פגשה בחורה מארגון  הומניטארי השייך לאיחוד האירופי  שמרכזו בפריז, ומשרדיו נמצאים ברמאללה ובקלקיליה בהם מועסקים פלסטינים, ממנה שמעה שחילים במחסום מציקים לתלמידים צעירים  בדרכם לבית הספר. החלטנו לכן לבקר בג’בארה  ולשמוע מפי התושבים מה קורה.

12:30  מחסום תאנים –  למרות שהביקור תואם עם טדסה, החיילים במחסום אינם מודעים לכך ואנו נאלצות להמתין למעלה מ-20 דקות עד שהם יוצרים קשר עם טדסה ומקבלים ממנו אישור לפתוח עבורנו את השער, לאחר בדיקת תעודות הזהות שלנו.

עם התקרבנו לבית הבודד יצאה לקראתנו אשתו של אבו חסאן ונפלה על צווארי אלכס. היא ספרה שבעלה נפטר ובתה הצעירה גרה אתה בבית. היא יצאה דרך שער קטן אותו פתחה בעזרת  מפתח שברשותה.

13:00   ביקור במכולת

בפתח המכולת מחייכים ילדי הכפר שכבר חזרו מבית הספר.  אנו מנהלות שיחות עם בעל המכולת ועם פלסטינים נוספים שנעצרים לידנו,  מתעניינות מה דעתם על  נתיב הגדר החדשה והם אומרים : “חצי חצי…”  חלקם מרוצים חלקם לא.  אנו פוגשות שני מנועים שהאישור לעבוד בישראל נלקח מהם ומוסרות להם את מספר הטלפון של סילביה.  

ראשי הכפר בנסיעות מחוץ לכפר, פארוק נמצא ביריחו ועאווני  בשכם. משניהם אנו שומעות שאין בעיות מיוחדות.

13:30 אנו עוצרות את נהג אוטובוס הילדים לאחר רדתם. הוא מספר שבדרך כלל עולה חייל על האוטובוס בודק ומאשר המשך הנסיעה.  5 שנים הוא עובד בחברת ההסעות ומעולם לא נתבקש לציין על האישור את מספר האוטובוס, דרישה חדשה שמאוד מקשה עליו, כיון שלעתים עליו להחליף אוטובוס (בשל תקלה או בשל כל סיבה אחרת).  

מנסות לצאת דרך המחסום המזרחי – שער הילדים אך נתקלות בסירוב מוחלט. השער מיועד רק לתושבי הכפר ולמי שיש בידו אישור.

 14:00 חוזרות לשער ממנו נכנסנו – מחסום תאנים . החיילים כבר התחלפו. אין מאשרים לנו יציאה מהכפר. שוב ברורים, שוב טלפונים למת”ק ואנו ממתינות במכונית.  קרין מתקשרת לטדסה אך השוטר הצבאי אינו רשאי לדבר עם טדסה רק עם המפקד שלהם.

עוברת כרבע שעה והמפתח מגיע, התעודות נשלפות  והשער נפתח. בינתיים אנו

מתפעלות מקצב הבניה, מעבודת הבולדוזרים  המורידים הרים, מעלים אבק ומזיזים את תווי הגדר. 

סוף