14:30 ענבתא

שוב השבוע, נמשך תור כלי הרכב מעבר לצומת עם כביש האפרטהייד, ומכיל, קרוב לודאי, חמישים או שישים כלי רכב. אולם נהג המונית שעומד ומחכה לנוסעים, אומר לנו שלא נמשך מצב זה יותר מחמש-עשרה דקות.

כאשר  עברנו את האוטובוסים, המשאיות והמכוניות הפרטיות, הן פלסטינים והן ישראלים (לוחיות רישוי צהובות), הבנו מדוע זה קורה. שני החיילים במשמרת בודקים כל כלי רכב, בשיטתיות. התור בכיוון השני גם הוא ארוך כתמיד וגם שם בודקים החיילים את המושבים האחוריים ואת תאי המטען בקפדנות. אולם חמש דקות לאחר שהגענו, נפסקת הבדיקה הדקדקנית ובמהרה מתקצרים התורים. ממשיכים לבדוק כל מכונית ישראלית, או לפחות לשאול את נהגו שאלות.

15:00 ג'וברה

להפתעתנו מאפשרים את כניסתנו לכפר שעל קו התפר ללא כל ויכוח. המצב היום שקט ואין נפש חיה, מלבד ארבעת החיילים במשמרת במחסום של שער 753. המחסום שהיה פעם במרחק מה בא-ראס כבר איננו. להפתעתנו, גם לא הושארו סלעי הבטון או עיי החרבות הצבאיים, כמקובל! במינימרקט של אבו מאהר אנו למדות שבקרוב ייסגר גם מחסום 753, והוא יפעל רק כ"שער ילדים", כפי שפעל בעבר, כדי לאפשר לילדים לבקר בבית ספר מצדו השני של מחסום ההפרדה. כאשר ייסגר שער מס' 753, יישאר רק השער הנעול, שדרכו אנו נכנסות ויוצאות, כמחסום היחידי לג'וברה.