מחסום ג’וברה ביציאה מטייבה לכיוון טולכרם עוכבנו כרבע שעה במה שכונה על ידי החייל “מחסום פתע” – מחסום שלא היה קיים בביקורינו הקודמים במחסום. עוכבנו מכיוון שאמרנו שאנחנו נציגות מחסום watch, ונשאלנו האם אנחנו מתכננות להפגין נגד הגדר. ההסבר שקיבלנו היה שכל השטח עד התנחלות עינב הוכרז כשטח צבאי סגור, ושצה”ל מונע מעבר מאנשים שיש חשש שיפגעו בגדר. ישראלים שאמרו שנוסעים להתנחלות נכנסו, כמובן, ללא כל קושי ועיכובים.לרגל חג אורתודוכסי, לא התקיימו לימודים ולכן שער הילדים היה סגור.המחסום הראשי נראה מבוצר יותר – נוספו בטונאדות, בוטקה חדש, יותר חיילים ותנועה של מכוניות צבאיות.
מייד כשהגענו פנה אלינו ערבי ישראלי מקלנסוואה, אשר הגיע עם אשתו ובתו בת השנתיים. אשתו משאפי, והם באו על מנת לבקר את משפחת האישה, אך לא הורשו לעבור במחסום מכיוון שאין להם האישור הדרוש. התקשרנו למת”ק והפקידה נזפה בנו שידוע שאין כניסה לישראלים ללא אישור. הבחור סיפר שהפנו אותו כבר בעבר במחסום לקבל אישור במשרד הפנים – אך משהגיע למשרד הפנים בנתניה נאמר לו שאין כל אישור כזה אצלם. מחברים שעברו מסלול דומה הבין שאין כל אפשרות לקבל את האישור הדורש גם במת”ק. הוא סיפר שלפעמים הם מצליחים להיכנס, כאשר נמצאים במחסום “חיילים נחמדים” שמסכימים להעביר אותם, אך כבר קרו מקרים בהם אשתו לא יכלה אח”כ לצאת. במקרה אחד הלכה לבקר את אמה החולה ואח”כ לא יכלה לחזור לביתם במשך שבוע שלם.
אחרי המתנה של כשעתיים, התקשר לאחד מבני המשפחה בשאפי, אשר הגיע למחסום ולקח שם את הדברים שביקשו להעביר. הוא סיפר שיש לו שלושה ילדים שהגדולה מביניהם בת שנתיים, ורק ביום חמישי האחרון קיבלו סוף סוף אישורים ותעודות לידה עבורם. כלומר, עד עכשיו הילדים לא היו מבוטחים רפואית וכל טיפול נאלץ להשיג באופן פרטי.שלושה גברים שהזדהו כעובדי הטלוויזיה הקהילתית של טולכרם (לאחד מהם הייתה תעודת עיתונאי) נתפסו על ידי החיילים כשהם מצלמים את הגדר. לדברי החיילים הם “התעסקו עם הגדר”. הם הוסעו למחסום, תעודות הזהות והקלטת שצילמו הוחרמו, והם עוכבו במחסום כ-5 שעות. מפקד המחסום הסביר שזהותם נבדקת. לבסוף שוחררו ללא הקלטת.באופן כללי, שררה במחסום אווירה מתוחה. לא אפשרו לנוער עם העגלות להעביר דברים, וכך אנשים נאלצו ללכת הלוך ושוב כשהם סוחבים את תיקיהם ואת התינוקות בידיהם. אחד החיילים אמר למפקד: “בסוף שקט; הבטחת שיהיה אקשן”.