9.55-מלחסום זעתרה-אין בדיקות.

10.10- מחסום מעלה אפרים- אין חיילים. 2 מכוניות פרטיות עם לוחיות צהובות חונות בתוך המחסום. גם כשחזרנו .

10.35- מחסום חמרה –  מותר לפלסטינים תושבי הגדה להיכנס עם מכוניותיהם לבקעה. בנוסף – מותר לפלסטינים ישראלים לעבור במחסום בשני הכיוונים , וזאת לאחר תישאול של החיילים לגבי מטרת נסיעתם.

אנחנו שואלות בכל מחסום את אותן השאלות בכל פעם שאנחנו מגיעות, כי ההוראות משתנות מיום ליום. לפני שבועיים, למשל, אסור היה לערבים-ישראלים לעבור. גם במחסום תיאסיר יהיו הוראות שונות ממחסום חמרה, למרות ששניהם ממלאים אותה פונקציה – להפריד בין הגדה לביקעה.

בזמן ששהינו לא היתה תנועה במחסום.

10.50-מחסום גוכיה- השער פתוח ! מישהו פרץ את השער. נשאר בדל של שרשרת ללא מנעול. נכנסנו לברר  מה הסיבה. במאהל הראשון לא ידעו מי פרץ ומתי. כנראה הצבא, כך אמרו.  זה קרה בזמן האחרון כאשר טנקים פרצו את השער כדי לערוך תימרונים, ואז גם גורשו תושבי האזור מבתיהם.

 הם מספרים שהשער  בדרך כלל סגור. מי שמתקרב אליו ניצפה במצלמות של הצבא, ואז מגיע רכב צבאי , אבל רק מי שיש לו רישיון מיוחד לעבור בשער ייפתחו לו. לו עצמו, שגר בסמוך לשער ,אין רישיון. הוא לא יודע לפי איזה קריטריונים מחלקים רישיונות. מובן שכל הפרוצדורה הזאת לוקחת המון זמן. האנשים עוברים שם כדי להגיע למקום עבודתם. ובכלל- לשם מה קיים השער, חוץ מאשר למרר את חייהם של התושבים? בתקופות שהיה פרוץ לא קרה שום דבר חריג.

מול התנחלות רועי חיילים מתאמנים. הם לא נכנסים לשטחים המעובדים של ההתנחלות, ונמצאים  בשביל הצר בין הכרם והכביש. בשבוע שעבר גורשו כל תושבי חמאם אל מליח  מבתיהם ליומיים , והצבא ערך אימונים בין אהליהם. אבל להטריד מתנחלים- לא יעלה על הדעת.

ראינו הרבה חיילים באימונים בכל האזור שעברנו.

12.10-מחסום תיאסיר- במחסום משרתים חיילי מילואים. הם מקבלים אותנו במאור פנים. במחסום זה יכולים תושבי הגדה להיכנס ברכביהם. אזרחים ישראלים אינם יכולים לעבור. 

אצל משפחת ד'

שאלנו על הקשר שלהם למקום. השבט שלהם חי באזור עוד מימי הטורקים. בעבר היו נודדים בשנות בצורת, כשלא היה עשב לצאן, גם למישור החוף, אבל תמיד חזרו למקום, כי הקרקע שייכת להם. ב-1967  ברחו חלק מהשבט לירדן ואינם רשאים לחזור. כשיהיה שלום, אינשאללה, יחזרו.

15.00-מחסום זעתרה (צומת תפוח)- מכונית משטרה ו-2 מכוניות פלסטינית חונות בכיכר. הם נעצרו כי אחד הנהגים נהג ללא רישיון. מכוניתו הוחרמה ותועבר לורד יריחו. עליו לשלם 3000 ש"ח דמי ערבות עד למשפט. לכאורה, הכל בסדר – הוא עבר על החוק ונענש על פי החוק. יש רק בעיה קטנה- החוק הוא חוק ישראלי, ושיעורי הקנסות מותאמים למצב הכלכלי בישראל. בשטחים הכבושים קיימת כלכלה של עולם שלישי. שכר ממוצע ליום עבודה הוא 80-70 ש"ח, פחות מחצי משכר המינימום. בשבילם 3000 ש"ח  זה שכר עבודה של חודש וחצי לפחות.