הבאנו איתנו ילקוטים לילדים, בגדים וצעצועים ומסרנו אותם לילדים בדרך לתיאסיר. התקבלו בשמחה רבה (תמיד זה נראה לי קולוניליסטי ואני ברגשות מעורבים לגבי הדבר).

0745 מחסום תיאסיר
איתנו הגיעה משאית שחיכתה שתי דקות עד שנקראה בתנועת יד לעבור במחסום. מוניות משני הכיוונים גם הן עוברות במהירות. התנועה המעטה זורמת ללא בעיות.

בדרך למחסום בחמרה, על הרכס של הגבעות  מול השטח של אל פרסייה, בולטים  ארבעה בתים חדשים של התנחלות משכיות (הקפאת הבנייה ????).

במחסום גוכיה עומד ג'יפ צבאי, השער פתוח  אך אין מי שיעבור בו..

0850 מחסום חמרה
אנשים יוצאים מן המחסום,  גברים רוכסים חגורותיהם או שורכים נעליהם וכולם לבושים בחגיגיות לכבוד החג. חלקם נוסעים לירדן חלקם ליריחו. בחורש יוצא אומר בכעס : בן אדם צריך להוריד נעליים כדי לעבור?!נשים בשמלות רקומות וילדות מקושטות גם הן בשמלות צבעוניות עוברות ומברכות אותנו לשלום.
המכוניות מגיעות משני הצדדים, כולם עוברים ללא עיכוב ויש ביניהם שאפילו  עוברים ללאבדיקה כלל.
שניח יילים נעמדים ומבקשים שנצלם אותם בתוך מחסום המכוניות. האורחת אמנם צילמה.
חלקמ העוברים במחסום של הולכי הרגל יוצאים ואומרים : החיילים קשים היום.

0940 עזבנו ונסענו בחזרה דרך הג'יפטליק. החום בבקעה נותן אותותיו בשדות הפלסטינים שנראים חרבים, אבל שטחי ההתנחלויות ירוקים ופורחים.

במעבר בזק מתנהלת שיחה (כנראה בגלל הדגל  שעל המכונית שלא הסרנו):
מאין אתן באות?
מהמחסומים.
איזה?
תיאסיר וחמרה.
מי האשה הזו? מצביע על האורחת והיא מתבקשת להראות את דרכונה שנבדק בקפדנות.

יצאנו בתחושה קשה וכואבת.