מחסום חבלה (1393)

מחסום חבלה (1393) הוקם על אדמות תושבי קלקיליה, על הדרך הקצרה שחיברה במשך מאות שנים בין קלקיליה לעיירה הסמוכה חבלה. מכשול ההפרדה חוצה דרך זו פעמיים וניתק את תושבי קלקיליה מאדמותיהם שבמרחב התפר (בין הגדר לקו הירוק). מתחת לכביש 55 יש מעבר שמחבר בין קלקיליה לחבלה. מכשול חקלאי זה משמש את החקלאים ובעלי המשתלות הפועלים לאורך כביש 55 מהקו הירוק ועל שני צידי דרך הכורכר המובילה למחסום. מחסום חקלאי זה משמש את תושבי ערב א-רמאדין א-ג'נובי (המנותקים מהגדה המערבית), שעוברים דרכו לגדה המערבית ובחזרה לבתיהם. שעות הפתיחה של מחסום חקלאי זה (3 פעמים ביום) ארוכות מהרגיל, כשעה (לאחרונה קוצרו ל-45 דקות), ומתואמות עם שעות ההסעה של ילדי א-רמאדין הלומדים בגדה המערבית הכבושה.

כפר ג'מאל, המתנשא לגובה של 200 מטר מעל פני הים, נמצא כ -14 ק"מ דרומית לטול כרם וכ -17 ק"מ מהים התיכון. המשפחות החיות בו מאז אמצע המאה השמונה עשרה מונות כיום כ-3,000 איש ואישה. 

הכפר איבד אלפי דונמים מאדמותיו הצפוניות והמערביות עקב בניית מכשול ההפרדה, שהותירה אותן מאחורי מכשול ההפרדה. לאחר החלטת בג"צ ב-2011, הוזז מכשול ההפרדה מערבה והוחזרו שטחים חקלאיים רבים. הכפר שקט, היחסים עם ההתנחלות הקרובה, סלעית, טובים, ורבים מתושבי הכפר עובדים במפעלי התעשייה באזור ההתנחלות. החקלאים עוברים בשער הקרוב להתנחלות כדי לעבד את אדמותיהם ללא הפרעה.

אולם יש הצקות ואי סדרים רבים במעבר חקלאי הכפר בשערים החקלאיים האחרים: השערים אינם נפתחים לפי צורכי החקלאים ולזמן קצר בלבד; המינהל האזרחי מונע בדרך כלל כל גידול מלבד זיתים בחלקות; אוסרים על הכנסת טרקטור וציוד חקלאי; מעניקים אישור רק לאדם אחד מהמשפחה, ומדי פעם לוקחים את האישורים ומעכבים שרירותית את חידושם;  התירוץ הרווח - "סיבות ביטחוניות".

איך מתפרנסים אנשי הכפר? בעלי אישורי עבודה בישראל נוסעים בשלוש לפנות בוקר למעבר איל ליד קלקיליה כדי להספיק להגיע בזמן לעבודתם באזור התעשייה של סלעית הסמוך אליהם ובמקומות אחרים. בעלי חלקות ירק שיש להם אישור מורשים להגיע יום-יום לחלקותיהם מעבר לגדר ההפרדה דרך מחסום פלאמיה המרוחק.

חשוב לציין, שבחלקות שהוחזרו לכפר השתפרו להפליא העיבוד, ההשקיה והגיוון החקלאי - ובמקום עצי הזית המוזנחים שאפשר היה להגיע אליהם רק באמצעות היתרי מעבר דרך שערים חקלאיים סגורים לרוב - היום החקלאות פורחת בחלקות אלה.

(עודכן - ינואר 2021)

 

מחסום אליהו, המכונה גם "מעבר הפירות", הוא אחד המחסומים העיקריים בין ישראל לגדה.
הוא ממוקם על כביש 55 בין אלפי מנשה לבין הפנייה לקלקיליה ולצופים, יותר מ-4 ק"מ ממזרח לקו הירוק, בגדר ההפרדה, המנתקת את קלקיליה מאדמותיה שמדרומה, ובכך, נשארת אלפי מנשה ממערב לגדר. התוואי של הגדר יצר מובלעת גדולה של שטח פלסטיני ממערב לגדר - מרחב התפר.  
המחסום הזה, קילומטרים ספורים מעבר לקו הירוק, מיועד "להתיישבות הישראלית באיו"ש ולאוכלוסיית מרחב התפר".
המחסום מנוהל על ידי חברה אזרחית. עוברים בו בעיקר רכבים ישראלים הנבדקים ביציאה לישראל, רכבים של ישראלים ערבים מעוכבים מדי פעם, ונבדקים ביסודיות במתקן מיוחד.
גם פלסטינים עם היתר מיוחד לאדמותיהם שבמרחב התפר מורשים לעבור בו, ברגל, ולעיתים ברכב.

 

מחסום זה הוקם אחרי ביטול מחסום פלאמיה הקודם, בו נהגנו לצפות מדי שבוע במשך שנים. לעתים קרובות הוא לא נפתח בזמן ולפעמים החרימו אותו החיילים (עונש קולקטיבי) בטענה שילדים זורקים אבנים ושורפים מדי פעם צמיג. הצבא נהג גם להיכנס לעיירה לפיקוח ולעצירת ילדים בלילות., לאחר שגדר ההפרדה הועתקה מערבה בעקבות בג"צ. נקבע שער נוסף קרוב לישוב מצפון המשמש את תושבי ג'יוס שהמחסום הקרוב לכפרם הפך לעונתי, וגם את תושבי פלאמיה שאדמותיהם בקרבתו.