10:50   מעבר אליהו

כרגיל, מכל עבר צצים לקראתנו אנשי ביטחון.  ”אסור לכן להיות, אסור לכן לצלם”.  מתפתח ויכוח אנחנו טוענות שאנו נמצאות בשטח ציבורי ומותר לנו לצלם.  (ראוי שהנושא ייבדק מבחינה משפטית).  אנו מבחינות  בכלב באזור הבידוק של הפלסטינים ואני מנסה לצלם אותו.  למרות הניסיונות  של אנשי הביטחון להסתיר בגופם את הנוף הצלחתי לצלם, מרחוק, את הכלב בפעולה.  (לצערי תמונה אחת בלבד) אני נדרשת למסור להם את המצלמה וכמובן מסרבת.

הויכוחים על מה מותר לאזרחים ישראלים ומה אסור נמשכים בינינו.

פלסטיני שעבר  עם רכבו במסלול הימני  קורא לנו ואנו נפגשות איתו מאחורי הבטונדה ליד תחנת האוטובוס.  ע’   נולד בקלקיליה, לפני 18 שנה עבר  לכפר קאסם לאחר  שנישא לבחורה משם.  עד היום  הוא תושב ארעי.   עובד כגנן בצופין  ובקרני שומרון,  עובר במחסום מספר פעמים ביום ובכל פעם נעצר לבדיקה שנמשכת כחצי שעה בליווי כלבים כמובן.   בחופשים הוא לוקח איתו את ילדיו לעבודה. לפני זמן מה שיחררו  הבודקים את הכלב ששעט לעבר בנו  בן 3.  הבדיקות הגדרות והכלבים מזכירים לו  מראות ממקומות ומזמנים אחרים. ע’ בדואי , רבים מבני משפחתו משרתים במגב.  שואל למה הוא זוכה ליחס הגזעני הזה כלפיו.  לפני מספר ימים  השאירו אנשי הביטחון אותו ואת בנו במכונית כשעה בזמן שהם שתו קפה.  הוא התלונן בפני האחראי שענה לו “בסדר” והפנה לו את גבו. במתקנים השקופים בודקים גם תלמידים המתבקשים לפתוח את הילקוט.

בלב כבד אנחנו נפרדות ממנו (לאחר שהחלפנו מספרי טלפון) ושוב פוגשות את חברינו מהשב”כ ומהמשטרה שממהרים להקיף אותנו שמא נראה משהו שאסור לנו לראות. אנו מתבקשות למסור תעודות זיהוי.  הפרטים נבדקים במחשב המשטרתי,  וכל העת אנו מוקפות בבעלי תפקידים עם או בלי תגים, עם או ללא נשק.  אין אפשרות לצלם.  לאחר שמסתיימת הבדיקה והם נוכחים לדעת שיש להם עניין עם 3 נשים הגונות , שומרות חוק, ללא תיקים במשטרה מלווים אותנו למכונית . ג’ שוטר במדים  מספר שנרשם לנו דו”ח ומאיים שבפעם הבאה נעוכב ונילקח למשטרה לחקירה ממושכת.  אנו מגיבות בחיוך ובברכת חג שמח.  

11:50   פונדוק  –   

פוגשות את ע’   שהשתתף בסרט על שטח C,  הוא מספר שהכל רגוע אצלם. אנו מוסרות לו חבילות של בגדים ונעלים עבור נזקקים ופונות ימינה לחג’ה/

חג’ה–

פוגשות רועה  צאן  ופלסטיני נוסף המספרים לנו  שחיילי משמר הגבול  מרבים להציק להם ולקלל. אתמול עצרו ליד תחנת הדלק ובעברית אמרו “צריך לסגור על הבני זונות, רק לבתי חולים לתת להם לצאת”. כשהגיעה מכונית של פלסטיני הם צעקו לעברו ” בן זונה תתקדם” .  לפני שבוע חיילים נכנסו לבית עם כלבם. דיירי הבית לא אפשרו  להם להכניס את הכלב. 4 האחים הגרים עם משפחותיהם בבית נלקחו לחקירה וטרם שבו לבתיהם.  אחד מהם שילם לעו”ד     32,000 ₪  ועוד נדרש לשלם ערבות של 50,000 ₪.  אנחנו נותנות להם את מספר הטלפון של יש דין.  הם מוסיפים ומתלוננים על איסורי הבניה. כל מי שמעז ובונה  לו בית על אדמתו  נאלץ להתמודד עם הריסה.

אנחנו ממשיכות  דרך כור וכפר סור בדרך פסטורלית יפהפיה שמשני צדדיה  נטועים עצי זית

12:50 –  

מחסום ג’יוס צפון  (943) 

השער פתוח .  שקט פה. החיילים מספרים לנו שיש תנועת עוברים בבוקר.  בשעה 13:00 נסגר השער. אנו ממשיכים לג’יוס, נעים לא נמצא במשרדו    ואחד מאנשיו מלווה אותנו לשער הדרומי הנפתח רבע שעה (לרבע שעה בלבד) אחרי השער הצפוני.

בעקבות  פסיקת בג”צ  הזיזו את הגדר ועכשיו משקמים את הדרך  שבצידה נשתלו עצי זית צעירים. את החלק האחרון של הדרך עשינו רגלית. השער פתוח. הצוות שסגר את השער הצפוני פתח את השער הדרומי.   איש אחד עם עגלתו עבר.

ממשיכות דרך עזון חזרה לכביש 55 לכיוון כפר סבא.

13:50   שוב מעבר אליהו.

הדגל על חלון המכונית  ואנחנו מתבקשות להציג תעודות זיהוי/

13:50   חבלה  –   

אוטובוס הילדים עובר. חייל עולה לבדיקה קצרה. האמר צבאי פלוס 3 חיילים ושוטר צבאי נראים די משועממים. נהג עם במכוניתו ממהר להספיק ולהיכנס לכפר. בשעה 14:00 בדיוק נסגרים השערים. חייל מטאטא את דרך העפר ליד השער הצהוב בכניסה לחבלה. כל העקבות נמחקות.

בעל עגלה רתומה לסוס מגיע דקה אחרי סגירת השער. הוא אפילו לא מבקש להיכנס ביודעו את התשובה. הוא רק ממלמל “הסוס עייף, הסוס עייף”. הוא מבקש : “תגידו שם בירושלים ששעה זה לא מספיק” (יש עם מי לדבר שם בירושלים??)

14:10   האמר עוזב וגם אנחנו.