06:00 עזון עתמה. תוספת חדשה במחסום (מבחינתי). הכניסה לרחבת המחסום סגורה בשלושה פלסטיקים התוחמים אותה. "שטח צבאי" מכריז הסמל (מפקד המחסום?) העויין, "את לא יכולה לעבור". נזכרתי בקו הלבן בחאוורה ובזה האדום בבית איבא…..

כשאנו מגיעות כבר נמצאים די הרבה פלסטינים בחוץ, ממתינים למעסיקיהם. בכניסה למחסום חונה מכונית משטרה ולידה שוטר ועוד גבר- גבר ללא מדים עם אקדח בחגורה (עוד שוטר? איש שב"כ?). שלושה פלסטינים צעירים אזוקים ברגליהם. לפני שאני מצליחה לברר משהו פותח הגבר-גבר את אזיקיהם ומשלח אותם לעבור במחסום חזרה לכפר…..

במסלול הפרות בכניסה למחסום תור לא מאד ארוך, אך הוא לא מתקצר כי כל הזמן מגיעים בטפטוף עוד פלסטינים היוצאים למרות הצום לעבודה.

06:10 מגיעים אנשי משמרת הלילה של מפעל הנסון והחייל דורש מהם לחכות בכניסה ולהיכנס אחד אחד לבדיקה במחשב. כשאני מנסה לומר לחייל שעל פי נסיוני מקובל להכניסם ללא בקורת הוא מסביר לי שמוכרחים לרשום את חזרתם במחשב כי אחרת לא יוכלו לצאת למחרת (כלומר, העיכוב לטובתם) ומיד מודיע לי כי הוא לא מוכן לדבר אתי. הפלסטינים שעומדים לידי בציפיה לתורם להכנס לבדיקה מספרים לי שכשיצאו למשמרת לילה בכלל לא העבירו אותם דרך בדיקת המחשב…. עכשו, לכו תבינו את מניעיו של מפקד המחסום…. מגיעים חמשה צעירים מכיוון הכביש ומדברים עם מפקד המחסום. לטענתם עברו עם היתרים וכשהלכו בכביש עצר אותם ג'יפ צה"לי החרים את תעודות הזהות ואמר שיחזרו למחסום לקבל אותן. הם מיוזעים לאחר הליכה מאומצת וכועסים. החייל קורא להם מוסר את תעודות הזהות ומשלח אותם חזרה לעזון עתמה. ה"שטח הצבאי" מונע ממני לגשת ולברר מה קרה…ואין כמובן עם מי לדבר.

06:50 אנו עוזבות

07:15 חבלה. השער פתוח והטקס של חמישה חמישה הנכנסים לבדיקה בבולם מתקייים כסדרו, אלא שהפעם יש חידוש: כשפלסטינים יוצאים מהבדיקה עומדת ה-מ.צ. ודורשת לראות שוב ולבדוק את התעודות שלהם לפני שתתיר להם להמשיך בדרכם  לעבודה….. פלסטיני ירוק-עיניים עם בנו הבלונדיני (עיניים כחולות) מגיע מכיוון קלקיליה לכיוון חבלה ובשיחה (ברוח טובה כאילו מובן מאליו) מסביר לי שלא יהיה שלום ולא תהיה מדינה פלסטינית.

לקראת סגירת המחסום אנו נוסעות לנ. בג'יוס ומשאירות חבילות בגדים ומשם לז. בעזון (המגדיר עצמו לא דתי) עם חבילות נוספות ומנהלות גם אתו שיחה מענינת מאד על המצב.