מחסום ג’למה, מחסום 250 יום ששי 6.8.04 אחה”צ נוכחות : יונת י. דניה כ. נטע ג. אנה נ.ש. ( מדווחת) הגענו למחסום לצפות בשיבת הפועלים לבתיהם בסוף שבוע. 15.35 חום צהרי אוגוסט בתוספת אבק דרכים צורב בעיניים. מוזר לפגוש מתחם ריק מפועלים פלסטינים ולרגע נדמה כי תמו ימי מחסומים ובמקומם ימי שלווה ושקט.החיילים כרגיל בתלבושת מלאה, עוד מעט יקרסו בחום הכבד. המקום כמעט ריק מפלסטינים השבים מעבודתם בישראל. מעת לעת מגיעה משאית (לעבודות עפר ותשתית) בעלת לוחית צהובה, עוברת לאחר הבדיקה, לשטחים. טיפין טיפין חוזרים הפלסטינים בקבוצות של 2-3 או בודדים. עייפים וצרובי שמש , נבדקים בו זמנית על ידי שלושה חיילים ביעילות ומשוחררים. אלה שולחים אלינו ברכה בהינף יד או חיוך וממשיכים. נשים עומסות סלים ענקיים על ראשן. איך הן יכולות? בחום הזה…חייל ממחלקת תיעוד וארכיב של צה”ל מנציח במצלמת וידיאו את “הימים האחרונים” במחסום, בטרם יפתח המחסום החדש(מחכים שיסיימו את duty-free הקמת – בדיחה פרטית שלנו). אנחנו מחלקות מים , לחוזרים/ות ולחיילים. ביום כזה – באר לא תספיק. מחסום גב אל גב סגור בשעה זו. למה בעצם? בטרם נצא למחסום 250 אנו פונות לחיילים במקום שומעות באהדה על הקשיים במחסום. לא קל להם. 16.35 מחסום 250- בבואנו – תשע מכוניות ומוניות ממתינות לאישור מעבר לכיוון ג’נין . מהחיילים בוחרים לבדוק מכוניות באופן אקראי. תוך דקות התור נמוג בערפילי האבק לכיוון ג’נין.בשיחה עם מפקד הגזרה שמחנו לשמוע: החל מהשבוע הקרוב יפתח המחסום בשעה 5.30 -מה שיקל מאד על היוצאים לעבודה. 17.00 בדרכנו חזרה אנו עוצרות ליד עוקב המים .5-6 נהגי מוניות ממתינים לפועלים עד שעה 19.00 . “האם יגיעו עוד רבים?” “יגיעו כן, אבל לא רבים”. בינתיים הם יושבים בינם לבינם בשיחת רעים, בצל העצים על יד בית הקפה המקומי. אנו בודקות את העוקב מסתבר שהוא ריק. אף לא טיפה בברזים. אנו מדווחות לחיילים בדרכנו חזרה ונפרדות לשלום.