מחסום 250 ומת”ק סאלם – מטרת הסיור היתה להתרשם מן המחסומים שיתאימו לקבוצה החדשה המתארגנת באזור הצפון.

ג’למה (מוקיבלה): המחסום פתוח 24 שעות ביממה. לצד המחסום מגרש רחב שבו מתנהלת הפעילות של “גב לגב”. גם אמבולנסים הבאים מישראל או מג’נין נאלצים להעביר חולים באופן דומה. אין יציאה של מכוניות פלסטיניות לשטח ישראל. במחסום פגשנו קצין בדרגת סרן שהיה ממונה על מחסומי האזור ונציג המת”ק דובר ערבית. מצאנו במקום מעוכב כפות – שהסתבר כי הוא איש מופרע. היחס אליו היה הוגן ומתחשב. את המעוכבים לוקחים בדרך כלל לסאלם לחקירה ולמעצר.

מחסום 250: המחסום ממוקם ליד הכפר סבאח אל-ח’יר בפאתי ג’נין על גבול שטח A . במקום יחידת שריון – על ציודה – 7 טנקים. הטנקים, הנכנסים כנראה לעיתים מאד קרובות לתוככי ג’נין, הרסו את הכבישים. הגשם – שירד ביום הביקור שלנו במלוא עוצמתו – הפך את השטח כולו לביצה אחת גדולה. אין צורך באישורים למעבר. בעת ביקורנו לא הייתה תנועה במקום. המעבר משמש בעיקר לעובדים בישראל – כנראה רובן נשים. חשוב להיות נוכח במקום בשעות הבוקר המוקדמות ושוב בין 4-5 אחה”צ.

מת”ק סאלם: התנאים הפיזיים סבירים. הכניסה מרוצפת (אם כי לא מקורה – וירד גשם זלעפות), מקום הבידוק מרוחק מן הכניסה הראשית. המעבר ביום בקורנו לא היה דרך דלת מסתובבת – אך היא עמדה מוזזת הצידה ויש להניח כי היא משמשת כניסה בשעות הלחץ. הדלפקים מוגנים והשיחה עם החיילים באמצעות אינטרקום. לפני החלונות גדר ברזל המרחיקה את הפונים מן החלונות. הוילונות היו מורמים ויכולנו להציץ פנימה. יש במקום שני בתי שימוש נקיים, מאורר גדול לקיץ, ומי קרח במתקן חשמלי שפעל.

החיילים “נבהלו” מן הביקור אך המפקד חסון יצא לשוחח עמנו. שמענו את “הסיפור הרגיל” על עזרתם לפלשתינאים, הרצון להקל, ההתחשבות וכו’.
לדבריו המקום פתוח 24 שעות ביממה למצבי חרום – (השאלה כמובן איך יגיעו “מצבי החרום” עד למת”ק באישון לילה!!). שעות העומס הן בבוקר עד שעה 10:00. החלונות משולטים בערבית, ועל לוח המודעות המוצב במקום בולט היו הודעות בשתי שפות. אולם ים ההוראות לגבי מי כן ומי לא זכאי לעבור וכל החוקים הקשורים בכך היו בתוך תיק פלסטיק בעותקים רבים -אך בעברית בלבד