יוכי אספה בבי"ח רמב"ם תינוקת, מטופלת בדיאליזה, את אמה ובן-דוד, נער כבן 12 שנראה חולה אף הוא. נפגשנו ליד קיבוץ הזורע והמשכנו יחד למחסום ג'למה.

15:10 מחסום ג'למה-גלבוע

נשים רבות חוזרות עכשיו מהעבודה. נהגים שממתינים במיתחם המקורה מספרים לנו שהן משכימות בארבע לפנות בוקר, עובדות 8 שעות בשדה ועכשיו ממהרות הביתה לעבודות הבית. מה הפלא שהן לא חייכניות וידידותיות כמו התופרות החינניות שחוזרות מעבודתן למחסום ברטעה. כמה מאבטחים ניגשים אלינו ומסכימים לשוחח. הם אומרים שמעבר המכוניות שחוזרות עכשיו בשיירה מג'נין אינו אורך יותר מ-10 דקות בזכות אמצעי הבדיקה המשוכללים. הנהגים עצמם ממתינים ליד ביתן עם גג רעפים אדום בזמן שמכוניותיהם נבדקות. הזיהוי האישי – ביומטרי. הם חוזרים ומאשרים שרק ישראלים-ערבים מורשים לעבור במחסום. "וכיצד הם מזוהים?" אנחנו מקשות. "זאת העבודה שלנו" אומר מישהו בטון מיסתורי.

בכביש הסרגל, בדרכנו לברטעה, נתקענו במשך זמן רב ב"פקק" עקב תאונת דרכים. בגלל אילוצי זמן אישיים וויתרנו הפעם על הצפייה במחסום ברטעה-ריחן.

17:00 מחסום טורה-שקד

חמש מכוניות מגיעות למחסום. נשים וילדים עוברים. קבלן צעיר מאום-ריחן מחזיר את פועליו, שבונים בהתנחלות שקד, ואיתו ילדיו הקטנים והמטופחים. הוא מספר שהבוקר נאלץ להמתין זמן רב, כי המחסום נפתח רק ב-7:20. אחד הנהגים מתלונן על ה"טירטור" המיותר לחדר הבידוק. מכר ותיק שלנו ממשפחת כבהא העניפה מספר לנו שבנו, נשוי ואב לילד, שמתגורר בברטעה – נעצר לפני כשלושה שבועות, כשהגיע למחסום, על יידוי אבנים. אביו טוען שבמשך חודשים ארוכים כלל לא יצא מברטעה. השופט הורה לשחררו בערבות, ואעפ"י שאביו שילם 2,500 שקל דמי ערבות – עדיין לא שוחרר. "הצבא ונתניהו הורסים את כל העולם" הוא אומר בזעם.