7:30 – שיחה טלפונית ממחסום 623 דיר אל ר’וסון
התקשר חקלאי שלא דיברתי איתו כבר שנים וסיפר שלא העבירו אותו במחסום ועוד כ-10 חקלאים נוספים בטענה ש”בגדיהם נקיים או חדשים” , כלומר – ככה לא הולכים לעבוד בחקלאות ולכן תחזרו הביתה. אותו אישית החיילת שלחה להחליף בגדים (!). הוא החליף את החולצה ולא את המכנסיים ולכן גם כשחזר לא הועבר. עוד חקלאים התקשרו למת”ק קלקיליה ושם נאמר להם שהמשטרה הצבאית מאשרת שזאת ההוראה ולכן לא יעבירו אנשים (למרות שיש להם אישור מעבר חקלאי תקף) שלפי בגדיהם נראה שהם אינם הולכים לעבוד בחקלאות. שיחת הטלפון התקיימה אחרי שהמחסום נסגר.
התקשרתי למת”ק ושם ענה לי חייל ואישר שהיו שיחות עם פלסטינים בעניין זה. הבהרתי לו שלפי בירור שעשינו בעצמנו עם ראש המת”ק ועם המינהל האזרחי, נאמר לנו מפורשות שאין למנוע מעבר מחקלאים בעלי היתרי מעבר בטענה שהם לובשים בגדים חדשים/נקיים. החייל בדק הלאה ומסתבר שאכן ירדה הוראה כזאת מלמעלה אך היא לא הגיעה לידיעת כל חיילי המנהל האזרחי היושבים במשמרות בחמ”ל. הוא הבטיח שהם יעדכנו את החיילים שם וגם את המשטרה הצבאית (שחייליה משרתים במחסומים) וש”מחר זה לא יקרה שנית”..

ביקשתי מהפלסטינים להתקשר אלי בזמן אמת, אם הדבר יחזור, שנוכל לנסות לעזור לפני שיסגרו עליהם את המחסום. זה במסגרת האקמול שלנו… לטעמי לפחות זו לא עזרה לכיבוש אלא  ניסיון לעזור לצומוד של החקלאים הפלסטינים (צומוד: להיאחז באדמה בכל מחיר ולא לעזוב אותה).

ולעומת זאת
הבוקר הופיעה ידיעה בעיתון הארץ שבמהלך הפגנות נגד הגדר נהרג אחד המפגינים (סלים – שם המשפחה) אתמול. לפי בצלם ודיווחים בעיתונות יש מדי יום הפגנות רבות כאלה כנגד הכיבוש וכליו (כמו החומה והגדר) מאז ההסלמה של הכרזת טראמפ. 

דיווחתי לפני שבועיים שהחיילים מסתתרים בין העצים בתוך הכפר, סמוך לגדר, ומתגרים גם בילדי ביה”ס וזורקים עליהם גז מדמיע והילדים כמובן משיבים באבנים . בעיני אבנים הם נשק לא אלים כאשר מנגד החיילים מצוידים בכל האמצעים המסוכנים והנוראים,  מרובה וקסדה ועד נגמ”שים וטנקים – אבל לישראל אין שום בושה להכריז על כל דבר כטרור.