דו”ח דרום הר חברון יום רביעי 9.6 בוקרצופות : אלה א’ לאה י’ צפרירה א’ חגית ב’ (רשמה)דורה- אל פאוור, תנועה חופשית של כלי רכב , חיילים בפילבוקס. צומת הכבשים – האמר של הצבא – נתנו לנו לגשת לנהגי המוניות בצד של יאטה בלי בעיות – תנועה חופשית. חיילי גדוד לביא יוצאים לרגילה ושבועיים של אימון מתקדם בשבוע הבא – מילואומינקים באים להחליף אותם . גשר חלחול תנועה חופשית של כלי רכב – לא התעכבנו.כל המקומות האלה שגרת כיבוש.חלחול מזרח – כיבוש מעצבן ומשפיל .ניידת כחולה של משטרת ישראל ממשטרת חברון עומדת שם ועוצרת כל מכונית שעוברת ,כך הם עושים כבר הרבה ימים.גם אנחנו קיבלנו דו”ח על אי חגירת חגורה – הקנס שלנו 250 ₪ הקנסות של הפלשתינאים בסכומים הרבה יותר גבוהים והם מקבלים קנסות כאלה מדי יום ביומו. על פי דברי השוטר זוהי מלחמתם ברכבים הגנובים. אין כמעט תנועת כלי רכב מפחד של הטלת קנסות. לכן המרחק שאנשים עוברים ברגל הוא קרוב לק’מ מהיציאה לשעיר ועד למחסום של חלחול מזרח. ובגלל זה כמעט לא רואים רכבים פלשתינאים על כביש 60 אפילו שבקטע הדרך בין דורה—אל פאוור לאל חאדר הנסיעה מותרת.צריך להיפגש דחוף עם מפקד מחוז ש”י במשטרת ישראל ולכתוב מכתב תלונה למשטרת חברון. בני עיון- שעיר (על יד הבית ספר לבנות ). כיבוש מעצבן ומשפיל.נהג אחד מהמוניות ניגש אלינו והראה לנו טופס הזמנה לבית משפט צבאי במתקן עופר שיש לו למחר . הוא שילם 1500 ₪ ערבות על כך שייתיצב למשפט מחר. (מעניין אם ההזמנה הזאת תעמוד לו בכל המחסומים דרכם הוא צריך לעבור מחר עד הגיעו לבית המשפט) הוא שכר עורך דין מירושלים – אבל עד לרגע הזה אין לו מושג על מה הוא הולך למשפט. כל הפניות לקבל העתק של כתב האשמה נדחו. על פי סיפורו רכב צבאי התנגש בו בכוונה כשחצה פעם את כביש 60. בניסיון לדאוג לו ולטפל בבעיה – ערבנו את עוזר ח”כ רומן ברופמן – דן גולדנבלט שהסכים שניתן את מספרו לאיש – מפאת קוצר הזמן – המשפט מחר. כללית זאת הפעם הראשונה שאני שומעת על כך שאזרחים פלשתינאים מוזמנים לבית משפט צבאי לא בגלל עברות ביטחוניות. כדאי לברר מהם המקרים בהם מוגשים כתבי האשמה נגד אזרחים פלסטינים ומהו מהותו של ההליך אולי פנייה של יהודית קרפ שוב אל הפצר – או דף הסבר שלה אלינו . כביש 356- 317. הכביש לכרמל ,מעון ,סמוע, סוסיא , בית יתיר, חזרה לשמעה כיבוש מעצבן צומת זיף – בלי חיילים – השער הצהוב סגור – המשכנו הלאה “למערב הפרוע” של דרום הר חברון. הבולדוזר הצבאי עובד שם כנראה לעיתים קרובות כי תלוליות העפר שחוסמות את הירידה לכביש גבוהות מאד.קצת אחרי הפניה – מחסום של חיילים על הכביש (שני חיילים ותצפיתן ) – אין תנועת הולכי רגל –רק תנועת רכבים של מתנחלים. חמישה או שישה מאחזים בלתי חוקיים נצפים מהכביש. נעצרנו על הכביש כחמש מאות מטר אחרי מעון שם חיכה לנו – המוכתר של הכפרים: טאווני, חרבון מערות חורבת פאקרה, מהאיר אל עביד ושל כל תושבי המערות באזור. הוא הראה לנו את תוואי הגדר המתוכננת שם – גניבה של 13 ק’מ מהשטח הפלסטיני – כדי לכלול בשטח הישראלי את ההתנחלויות , שמעה, בית יתיר , סוסיא, לבנה ועוד. תכנון זה אומר שכל תושבי המערות יצטרכו להיות מפונים או לחיות במובלעת (עוולות הגדר הידועות מכל מקום אחר ) לכפר שלו אין דרך מצופה בזפת לעומת זה לכל מאחז כביש מלכים . לכפר יש צווי הריסה לכמה בתים ומבנים בינהים המבנה של הגנרטור – אפילו שבקשתם לקבל חשמל בדרך הרגילה נדחתה על ידי המינהל האזרחי. המעבר היחידי שלהם לעיר המחוז יאטה – נחסם על ידי תלוליות עפר – במקרה שלהם אין אף דרך חילופית אחרת . ואם היא ישנה היא אמורה לעבור דרך ההתנחלות כרמל והתנחלות מעון והמתנחלים מדרום הר חברון ידועים כצדיקים גמורים. שתינו קפה אצל ידידנו, והוא סיפר לנו שפעם בשבועיים (בערך ) מופיעים חיילים לכפרים ולמערות – מוצאים את כל יושבי הבתים מהבית ועורכים חיפוש. ייכתבו מכתבי תלונה , למינהל האזרחי על צווי ההריסה , לחטיבת יהודה – בקשה מפורשת להוריד את החסימה הזאת – יצאנו בשש וחצי מצומת שוקת חזרנו בעשר וחצי לצומת שוקת