חזרה לדף חיפוש דוחות

דרום הר חברון - דגל ישראל מסמל כיבוש, התעללות וטיהור אתני

צופות ומדווחות: יהודית ק', תמנה ע' (משתתפת חדשה), מוחמד ד'.
05/08/2026
| בוקר

מכיוון שזו הייתה הפעם הראשונה של תמנה איתנו, פתחנו ב”סיור דרכים” – נסיעה דרומה על כביש 60 עד לצומת בני נעים, ומשם לכביש 317.

כביש 60: אין תנועה רבה. מעבר להתנחלות אשתמוע, על גבעה מרוחקת, סככת ברזנט כחולה קטנה מבשרת על הקמתה של עוד “חוות גבעה”. בשעה 09:30 המחסום בסמוע עדיין מאויש, וכך גם מחסום דהרייה, שם רכב עם לוחית רישוי ישראלית מפרק בצד הישראלי של המחסום. שניים או שלושה חיילים נצפו בצד הפלסטיני. עבדה סגורה כרגיל, וכך גם דורא ואל-פוואר. עם זאת, בהמשך הכביש, כניסה אחורית לדורא פתוחה לפחות להולכי רגל. מעבר קילקיס פתוח להולכי רגל בלבד, וצומת הכבשים סגור.

תארו לעצמכם אזור של כ-200,000 פלסטינים: חקלאים, מורים, אנשי עסקים, הלכודים בין המחסומים הצבאיים הללו ואינם יכולים לנוע בחופשיות בעיסוקי יומם – שלא לדבר על מקרי חירום רפואיים, למשל. משפחות, חברים ועמיתים לעבודה, כולם מופרדים באופן שרירותי. ההמתנה לחציית מחסום יכולה לארוך דקות או שעות, בהתאם לגחמת החיילים, ולעיתים קרובות מובילה לעימותים המסתיימים באלימות כלפי הפלסטינים.

כביש 317 – ארץ המתנחלים

אנו מבחינים מיד בשני שלטים המצביעים על “חוות גבעה” חדשות: מדרום אביעד, אותו ציינו במשמרת קודמת, ומעט מעבר לחבר ממזרח, שלט המכוון ל”מצפה זיו”. אנו נוסעים דרך העיירה הפלסטינית זיף הסמוכה וממשיכים על פני ההתנחלות הגדולה כרמל, הפולשת לכפר אום אל-ח׳יר וגורמת לנזק רב ועוגמת נפש לתושבי הכפר. א-תוואני פתוחה, וכך גם הכביש להתנחלות אביגיל.

מטרתן של החוות הללו היא להשתלט על אדמות ועל עדרים פלסטינים בכוח. מתנחלים מובילים את עדריהם לתוך עדרי הפלסטינים וטוענים כי הם מחפשים בהמות “גנובות”, כורתים עצים ויבולים ושותלים מחדש את השטח כדי לתבוע עליו בעלות, דפוס פעולה המאומץ מאז הקמת המדינה.

אנו מגיעים ליעדנו, שהוא הבאת תרומות של בגדים ואספקה בסיסית למשפחתם של אחמד וחלימה בסוסיא; מה שאינם צריכים, הם מחלקים לתושבי הכפר האחרים. על ארוחת בוקר נדיבה, אחמד וחלימה מספרים לנו על בעיותיהם עם מתנחלים מסוסיא היהודית הסמוכה.

המתכונת הרגילה של פשיטות המתנחלים כוללת: פגיעה ביבולים, איומים על המשפחה ומניעת מרעה מהצאן. עבור אחמד המשמעות היא הוצאה כספית גדולה עבור מספוא לעדר 30 הכבשים שלו. הוא מספר שמתנחלים זרקו בקבוקי זכוכית לעבר הבית שלהם ביום ראשון, 2.8.2026, שהתנפצו כדי ששברי הזכוכית ייכנסו לרגלי הכבשים ויפגעו בהן.

בחודש מרץ 2026 אחמד סיפר שמתנחלים שרפו אוהל במתחם של המשפחה, ובמזל אף אחד לא נפגע. בשל הפחד ששוב יציתו את הבית שלהם, אחמד, חלימה והבנות ישנים לעיתים על ומתחת לעגלה שנמצאת שם.

את הכבשים שלו נועל אחמד בתוך מבנה כדי שהמתנחלים לא יגנבו אותן. חלימה מסייעת לפרנסת המשפחה במכירת גבינה ויוגורט, אבל זאת פרנסה שברירית במקרה הטוב.

אנו עוזבים את המשפחה ושתי בנותיהם המקסימות, בנות 12 ו-11. הנסיעה חזרה עוברת ללא אירועים מיוחדים, אך אנו עצובים וכועסים על הטיהור האתני של הפלסטינים בארצם, שאין ביכולתנו למנוע. קיימת תחושה חזקה שמוקדם או מאוחר המצב יתפוצץ.

תמנה מוסיפה: “בשולי הכבישים, לכל אורך הנסיעה שלנו, דגלי ישראל. כל כ-10 מטרים דגל ישראל. כישראלית אני מרגישה בושה שדגל ישראל מסמל כיבוש, התעללות וטיהור אתני”.

המצב חייב להתפוצץ.

תיאור מיקום

  • א-תוואני / א-טוואני

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •   א-תוואני (א-טוואני) תושבי המקום הגיעו אל א-תוואני במהלך המאה ה-20 מהכפר יטא, המשמש להם עד היום. הם התיישבו בחורבות נטושות, תוך ניצול האדמות הראויות לעיבוד, כרי המרעה לרעיית צאן ושפע המערות הטבעיות למגורים. התושבים שהשתקעו במערות היו ממשפחות שלא יכלו לרכוש קרקעות להקמת בתים בכפרי האם, וכן רועי צאן שלא עמדו לרשותם די שטחים למרעה. לאחר מכן, הצטרפו אליהם לבני חמולות שהסתכסכו עם  עם משפחות אחרות ביישוב האם. חלק מהתושבים מתגוררים היום במבני בטון שנבנו מעל המערות. בתחום הכפר כמה בורות מים ובאר מים קדומה בשם עין א-תוואני. תושבי המקום נאלצים לקנות מים במיכלים ולהובילם דרך חסימות רבות ליישוב. בסיוע גורמים בינלאומיים הותקנה בכפר מערכת חשמל. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם בכפר בית ספר יסודי המשרת כמה כפרים קטנים בסביבה. ב-2004 החלו חברות מחסום ווטש לבקר ולדווח מכפר המערות ח'רבת טוואני, הסובל קשות מידי מתיישבי האחזויות סמוכות, ובייחוד מחוות מעון הקיצונית שלידם. מתנחלי חוות מעון מזהמים בורות מים, מרעילים את הצאן ועוקרים עצים. הטרדה בולטת במיוחד היא של הילדים מכפרי הסביבה בדרכם לבית הספר בתוואני, עד כדי כך שנדרש ליווי צבאי לילדים כדי לחצוץ בינהם לבין הפורעים (הדבר הוסדר בעקבות יוזמה של חברות הארגון). בשנה האחרונה חסרים הליווי הנוכחות החיונית של מתנדבי חו"ל, והדבר מנוצל לרעה.  ליד טוואני יש כמה משפחות שחזרו למערות עקב ההריסות הבלתי פוסקות של המינהל האזרחי (יש איסור בנייה טוטאלי בכל שטח C). הורסים לא רק מבני מגורים ומבנים חקלאיים, אלא גם צינורות מים, מכונות, ואפילו סותמים בורות מים. תושבי טוואני הקימו ארגון של מחאה נגד הריסות ללא אלימות, אך בשנה האחרונה התנכלויות היד הקשה של הצבא ואלימות המתנחלים החריפו והיקצינו. תקרית הגנרטור בארכיז, שבעטיה בחור צעיר נותר משותק היא דוגמה אחת מני רבות - כל הגנה לגיטימית על זכויות הקניין גוררת אלימות ואף יריות מצד הצבא והמינהל האזרחי.      
      הכרם של עטא מימין, נחתך לטובת הרחבת כביש 60
      Yael Zoran
      Aug-20-2026
      הכרם של עטא מימין, נחתך לטובת הרחבת כביש 60
  • אום אל-ח'יר

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      אום אל ח'יר
      כפר פלסטיני בנפת חברון שבדרום הגדה המערבית, בכפר חמש משפחות.
      התושבים הפלסטינים התיישבו במקום לפני כמה עשורים לאחר שגורשו מאזור ערד.
      הם רכשו את הקרקע מתושבי הכפר הפלסטיני יטא.

      תושבי אום אל חייר סובלים מאלימות קשה של מתנחלי כרמל הסמוכה, ממצוקת מים, ומהריסות מבנים תכופות בידי המינהל האזרחי. 


  • דרום הר חברון

    צפה בכל הדיווחים למקום זה

    •  

      יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
      היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.

      מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.

      המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים  מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.

      קרא עוד>>

      עודכן אפריל 2021, מיכל צ'


      הכרם של עטא מימין, נחתך לטובת הרחבת כביש 60
      Yael Zoran
      Aug-20-2026
      הכרם של עטא מימין, נחתך לטובת הרחבת כביש 60
  • מחסום / צומת דורא-אל פוואר

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • באזור דרום הר חברון: צומת בכביש  60:  מערבה - העיירה אל דורא - מזרחה אל מחנה הפליטים פוואר. יש פילבוקס מאויש בצומת שאמור לקשר בין היישובים הפלסטינים. בנוסף מוקמים מחסומי פתע בכניסה לאל פוואר ולדורא. אל פוואר הוא מחנה פליטים גדול שהוקם בשנת 1949 אליו הגיעו פליטים פלסטינים מבאר שבע ובית ג'וברין וסביבותיה. יש הרבה אירועים של זריקת אבנים.   בסביבת הפילבוקס יש שטחי חקלאות מצוינים. בעבר, היו מוכרים בדוכנים הצמודים לחלקות החקלאיות הקרובות לכביש. מחצית הראשונה של 2021 - הקימו סוללות עפר וחסמו את הגישה לכביש וכך, הפלאחים הפלסטינים  שוב לא יכולים למכור את הירקות שלהם על אם הדרך, עד שימצוא את הדרך...  ילדים ונשים מהמחנה השתתפו בימי הים של מחסום ווטש. מעודכן למאי 2021
      הכרם של עטא מימין, נחתך לטובת הרחבת כביש 60
      Yael Zoran
      Aug-20-2026
      הכרם של עטא מימין, נחתך לטובת הרחבת כביש 60
  • סוסיא

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית  השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים.  עודכן אפריל 2021, ענת ט.
  • צומת הכבשים

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • אחד המחסומים בדרום הר חברון המונעים תנועת כלי רכב פלסטינים על כביש 60 ומונעים כניסת כלי רכב לחברון מכיוון דרום. במקום יש פילבוקס מאויש ושערים. מעודכן למאי 2021
  • צומת זיף

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • צומת זיף
      מחבר בין כביש 356 ליטא - עיר המחוז של דרום הר חברון . לרוב פתוח לתנועה והפילבוקס הסמוך לא מאויש.
      הצבא והמשטרה נוכחים מידי פעם, לפעמים מציבים מחסום ולפעמים מעכבים תושבים מיטא העיר הגדולה. 
      לעתים משטרת ישראל בודקת רכבים ומחלקת דוחות נהיגה לרכבים פלסטיניים.

      מעודכן לאפריל 2021

לתרומה

תערוכה דיגיטלית

25 שנה בשטח.

תמונות שמראות מדוע אנחנו עדיין כאן.

כניסה לתערוכה