דרום הר חברון: הצבא לא מאפשר לתושב מקומי לכבוש שביל שיוביל אוכל לכבשים
החנייה במחסום מיתר היתה מלאה, גם באזור שער 11 (להזכיר השער הוא פרצה בגדר ההפרדה שעוברים אותה ברגל, על שתי הרגליים = 11). לדברי מ׳ לרוב העוברים בשער 11 יש היתרי עבודה בישראל אבל הם מעדיפים לעבור בפרצה, בשער 11, כפי שהגדירה זאת כל כך יפה שולי בר בדוח שלה על מחסומי הצפון: כנראה זו שנאת המחסומים וכל מה שהם מייצגים.
פנינו לכביש 317 וכמה קילומטרים הלאה, בין שמעה לעשהאל, פנינו לדרך עפר משובשת, למקום שנקרא ״מקטל אמסאלם״ ההרוג אמסאלם, שנהרג ב-1967.
במקום מתגוררות שתי משפחות רועים. כשהגענו יצא אלינו זוג, עמאר ואשתו אום יוסוף. לזוג חמישה ילדים, שלושה בנים ושתי בנות שגילם בין 13 שנים לעשרה חודשים. למשפחה בית חורף ובית קיץ, בחורף הם גרים במערה ובקיץ הם יוצאים למעלה, כי קשה לחיות בקיץ בתוך המערה.
פרנסת המשפחה היא על הצאן שלהם. כשהגענו, העדר רעה בוואדי והילדים היו עם העדר. בזמן הלימודים הילדים נמצאים בסמוע אצל הסבא והסבתא שלהם. עמאר עצמו למד רק ארבע שנים וכנראה שההשכלה של ילדיו חשובה לו מאד.
בית הקיץ של המשפחה מצויד בחשמל שמגיע מפנלים סולריים, שנתרמו כנראה על ידי האיחוד האירופאי. המים מגיעים מבור מים שנמצא ליד המערה.
ב”אזור התעשייה” של המשפחה מייצרים גבינת לבאנה, כאן נמצאים הפנלים הסולריים ומיכל המים הרזרבי, שכל קוב מים עולה הרבה יותר מהמחיר לאזרח ישראלי. עמאר חפר בור מים חדש במעלה הגבעה כדי לאגור את מי הגשמים, כי החמור שהעלה את המים מהבור שליד המערה לכבשים שנמצאים למעלה התמוטט מכובד המשא. מתנחל בשם שי, שלדבריו אחראי על ההתנחלויות הורה לו לסתום את הבור אבל בינתיים עוד לא הגיעו לסתום לו את הבור. ראינו גם ערימה של גרעיני שעורה – מזון לכבשים לימי החורף.
אום יוסוף הלכה להכין לנו תה מעלי מרווה שגדלה בחצרם. הכוסות נשטפו בקערות מים והתה הורתח על אש מדורה. ריח העצים השרופים היה משכר.
ורק לחשוב כי על כביש 317 מתבצעות עכשיו עבודות תשתית להנחת קווי מים וקווי חשמל , שהם כמובן ליהודים בלבד.
ברקע נראית שמעה. עמאר הזמין טרקטור כדי ליישר את הדרך מכביש 317 אליו, לאפשר למשאית להביא אוכל לכבשים. כמובן שהצבא הגיע ואסר עליו ליישר את הדרך. בלית ברירה הוא פילס את הדרך בידיו. קשה לי לתאר איך היתה הדרך קודם כי גם עכשיו רק נהג מיומן כמו מ׳ מסוגל לנהוג בדרך הזו.
לשאלתי אמר כי הם סובלים מהמתנחלים אבל ציין כי בשריפה שפרצה במקום הגיעו גם מכוניות כיבוי של המתנחלים לעזור בכיבוי השריפה.
יצאתי משם בלב כבד.
במחסום מיתר הביוב עדיין ממשיך לתת ריחו.
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Smadar BeckerApr-10-2026דגלי ישראל חדשים שהונחו לאורך קילומטרים על כביש 317 להוכיח מי הריבון
-