10:00– 14:00. 

סיור גנים.

החלטנו לבדוק אלו גנים קיימים באזור של דרום –מזרח הר חברון. יש בעיה כללית של תשלום שכר לגננות. הרשות לא מממנת, וגם ישראל לא.

גן הודא בחאשם אל דארג’: התחיל לפעול. אבל יומיים לפני חג הקרבן הודא צמה. אז אין גן. לא ביקרנו, רק יצרנו קשר עם הודא.

סוסיא: ביקרנו אצל עזאם. יש בעיה קבועה של מים. צינורות המים להתנחלות עוברים לידם. ביקשו ממקורות להתחבר, אבל לא נענו. הם שואבים מים מבור שבנו, וגם מביאים במיכלית. כרגיל, ישנה הבעיה הקבועה של צווי ההריסה. סוסיא – ההתנחלות מתרחבת, וזה מאיים על הישוב הפלסטיני. התכבדנו ביופי של פיתות, לבנה, שמן זית וזעתר, וכמובן תה. עזאם אומר שאין גן – היה בצמוד לבית הספר, אבל נסגר.

נסענו לבית הספר – קיבלו אותנו יפה ובשמחה, אך קיצרנו כי הצילצול קרא למורים. זה בית ספר קטן מאוד – כ-50 ילדים בסה”כ. המורים באים מיטא, הילדים מסוסיא. דרך הגישה ממש קשה. המנהל מתלונן קשות על המחסום שמתחת לבסיס הצבאי (למה בכלל צריך מחסום בין יטא לסוסיא?).  עוצרים אותם כל בוקר. גם בערב. מורידים מהמכונית, בודקים אנשים ומכוניות. משפילים אותם – למרות שאותם מורים עוברים כל הזמן. מאשר שהגן שהיה הפסיק לפעול כי אין מבנה.

אום אל ח’יר: לא פגשנו את דלאל ואח’לאס הגננות, אבל דיברנו עם א’ ממתחם האוהלים בכניסה. ביקש שנעזור ל”קומם” את הגן. הבטיח לעזור בשמירה על ציוד. קבענו פגישת תיאום אחרי החג.

א-תואני: נעים מהמכולת ביקש שנלך לדבר על ליבה של אינתיסאר על מנת שתפתח את הגן. יש מבנה יפה מיד בכניסה לכפר – ליד המרפאה. אינתיסאר – בחורה צעירה ואנרגטית, קיבלה אותנו במאור פנים. היא רוצה לפתוח את הגן מחדש, אבל אין ציוד, אין שכר, ואולי היו גם בעיות פנימיות של הכפר. היא תפנה למועצת הכפר – אולי יארגנו תשלום קטן של ההורים. הצענו לעזור עם ציוד ופעילויות. היא שמחה ומעוניינת בשיתוף פעולה. הבטחנו לחזור אחרי החג ולראות איך ממשיכים. אז אם יש למישהי/מישהו ציוד גן רלבנטי, זה יעזור ביותר.