07:00-10:30

מחסום סנסנה- מיתר
הגענו קצת לפני 07:00, להערכתי, מעל 200 איש בתור דחוס ואין כל התקדמות. הפועלים מספרים שהם שם מ-03:30 בבוקר וטרם נכנסו. לשאלתנו התברר שהתור נתקע בגלל שהמחשבים נפלו, אבל שכל ארבעת עמדות הבדיקה מאוישות. לטענת הפועלים רק 2 עמדות מאוישות.
דקות אחרי שהגענו התור מתחיל להתקדם באורח פלא – 25-30 איש בבת אחת כל כמה דקות. באיזשהו שלב הוחלט כפי הנראה שלא צריך מחשבים וכולם עברו בדיקה של תעודת זהות.

7:32 – המחסום ריק. הפער בין 4 שעות המתנה ל-30 דקות טיפול פשוט בלתי נתפס.
לצערנו, מספר פועלים חזרו חזרה דרך המחסום – בשעה כ"כ מאוחרת המעסיק כבר לא רואה טעם בנסיעה ליום עבודה. לשניים מהם הובהר שאם "יאחרו" שוב, הוא ימצא פועלים אחרים.

בינתיים מעלים בפנינו שתי בעיות-

הראשונה של מוחמד שבנו מטופל ברמב"ם לאחר ניתוח אך למרות היתר יציאה לא אישרו לו לעבור את המחסום ברכב עם בנו, כך שבנו חיכה בצד השני כשחליל ממתין עם כל הפועלים. בעזרתה של חגית הנושא הועבר לטיפול ביה"ח מול המנהל האזרחי. נקווה לטוב והעיקר שיהיה בריא.

השנייה של חליל, שנעצר בגלל שניסה לעבור לישראל בשבת ברכב לא חוקי. תעודת הזהות שלו והפלאפון נלקחו ע"י שוטרי מג"ב. הפלאפון הוחזר אך תעודת הזהות לא נמצאה. לכן, בבדיקה הידנית שנערכה במחסום סנסנה בגלל קריסת המחשב – חליל לא יכול לעבור.

נסענו עם א' למפקדה במשטרת עיירות, שם עזר לנו קצין מבצעים בשם דודו לוי שאיתר את התעודה ויהיה בקשר מחר עם המשמרת שתצא כדי להחזיר להן את תעודת הזהות, במידה ולא יעלו בעיות בבדיקתה.

מצד אחד, התרשמנו מאוד מאנשי מג"ב, אחרי סידרה של ויכוחים מיותרים עם החיילים במחסום סנסנה, היה נחמד לנהל שיחה עניינית עם השוטרים, שאף הביאה לתוצאה.

מנגד, לאה שמה לב ל-12 מעוכבים לחקירה שעמדו מאחורי בד אטום ולא נראו מהכביש. לאה הזדעזעה מהקלות שבה אפשר "להעלים אנשים". שוטרי מג"ב אמרו שהם דואגים להם לאוכל וצל ואחרי בדיקה קצרה משחררים אותם. דקות אחרי ששאלנו הוציאו אותם לעבר אחד הבניינים הפנימיים.

מעבר לכך, רגיל.
כביש 60

מעבר דורה-אל פאוואר, מעבר הכבשים, שיוך- חברון, סעיר-חלחול מזרח, צומת זיו- פתוחים. ההומניטארי – סגור. מול עותניאל ראינו שער פתוח שחדש לנו על שביל עפר.