דרום הר חברון

הכול רדום ושקט בשעות הבוקר המאוחרות לכל אורך הדרך.

קרית ארבע

בהגיענו לכניסה לקריית ארבע, מספרת נתניה על פעילות חריגה שראתה לפני הכניסה, בדרכה מירושלים.

ואכן, כמה מאות מטרים מהפנייה לקריית ארבע על כביש 60 בואכה ירושלים, אנחנו רואות הרבה רכבי משטרה, מנהל אזרחי ורב"שצים, חונים לימין הדרך.

אז עצרנו, ירדנו לבדוק מה קורה. המתנחלים מאותתים למשטרה על הגעתנו והקצין, כחייל ממושמע שלהם, שועט לעברנו וממהר לבקש מנהגנו מ. את הרישיונות. הוא טוען שאסור היה לו להחנות כך את הרכב ויקבל קנס.

לא הועילו טענותינו שהרבה רכבים אזרחיים חונים כאן ושנזוז משם בעוד רגע. "כל הרכבים", הוא אומר, "חונים בהיתר מיוחד של המשטרה". הנהג שלנו מתעצבן ואומר שראה את המתנחלים מנחים את המשטרה לנהוג כך כלפינו כי ראו מאיזה ארגון אנחנו ואת היותו ערבי ויש כאן פשוט גזענות. קצין המשטרה מסביר לי שהיתה עבירה והוא חייב. כל ניסיונותיי לשכנע אותו לוותר עלו בתוהו. "הייתי מוותר" הוא אומר "אם הנהג לא היה מתחצף".

ובכלל, הוא אומר, "3000 דוחות ניתנים פה בשנה, מחציתם ליהודים. אז איך אפשר לומר שאנחנו מפלים?! טוב להם פה מאד, שיראו מה קורה בארצות ערב…" 

"טוב", אמרתי לו "אולי תתחפש לערבי ותסתובב ככזה חודש ימים בארץ. תחזור, תספר לנו אז שאין גזענות ושטוב להיות ערבי בארץ?!"  הוא מחייך  במבוכה ואומר  שלא יכול לבטל את הגשת התלונה כי חברו שלח כבר את כל הפרטים במחשב.

נהגנו רוצה ללכת להישפט ולא לשלם את הקנס ובכך להסתכן בקבלת ניקוד גבוה שיסכן את פרנסתו. אנחנו נעיד כמובן ונקוה  שהעניין ייגמר בטוב. אדוני הארץ הם גם אדוני הצבא והמשטרה. בחברון העיר התנהלות האפרטהייד כרגיל והכל שקט.

הסיבה להתקהלות כל הגורמים בצד הכביש הייתה לטענתם שגילו צנרת של גנבי מים שבגללם לחץ המים בקרית ארבע ירד פלאים ובקושי היו להם מים בשבוע האחרון.

מעבר מיתר -סנסנה

כשחזרנו, עובדת צעירה, חדשה ונמרצת מונעת מאיתנו לעבור ומבקשת מאתנו לנסוע לאזור הבידוק הביטחוני. "גברת, כל מה שאת רוצה לשאול תשאלי שמה" היא עונה לי כשאני מביעה את תמיהתי.

אז הגענו לבידוק ואני שוב מוחה ומתקשרת למוטי מנהל המחסום, הוא לא עונה אבל זה כנראה עושה את שלו. מגיע מנהל המשמרת, נבוך וחביב, שאומר שמכירנו היטב ומסביר שבסה"כ הכול צריך לדבר אתו והכל בסדר. הוא הולך להביא לנו את תעודות הזהות שנשארו אצל השוערת החרוצה ומשחררנו. נהגנו אמר שראה אותו נוזף בה שהחליטה לעכבנו פתאום.

נקווה שזו הייתה אפיזודה ולא סימן להנחיות חדשות.