דרום הר חברון, יום שני 24.10.05, בוקר צופות : נורית ש’ – חגית ב’ (מדווחת ) 0645 – 1030 תקציר: הייאוש רק הולך וגדל, אין כמעט אנשים , אין תנועה כמעט – הכבישים מלאים מחסומי פתע ואין כמעט את מי לעצור.הגדר – כמעט ומוכנה עד אחרי בית יתיר – שם הכניסו את התנחלות בית יתיר לתוך שטח ישראל בלי הנד עפעף. והצלחנו להעביר 100 וכמה נשים מיאטא ללכת להתפלל בנבי מוסה. .הסיפור של היום הוא חלחול מזרח – הדבר הטוב היחידי שקרה שם הוא שראינו את חיה אופק ואת מלכה ארגוב הירושלמיות הגענו וראינו שני אוטובסים חונים כביש שפונה לשעיר – באוטובוסים יושבות נשים רובן מבוגרות אם לא לומר זקנות ממש. לבושות חגיגי – בדרכן להתפלל ברמאדן בנבי מוסא – על האוטובוס השייך לחברת אוטובוסים מחברון – תלוי האישור שיש להם עם התאריכים – היום מותר להם . הם מספרים לנו שהנשים החלו את דרכן בחמש בבוקר ביאטא – הן עלו על מוניות והגיעו לצומת הכבשים שם חיכו להם האוטובוסים ונסעו לכיוון נבי מוסא . המחסום הראשון שנתקלו בו היה המחסום בחלחול מזרח – והם מחכות שם כבר שעתיים. לא מוותרות – יושבות בשקט באוטובוס. נורית ואני אומרות אחת לשנייה לא זזות מפה עד שהן נוסעות – ולא הביתה אלא להתפלל. אחת מהן היא אימא של ג’ חברנו מחיבאת טוואני.היא יורדת מהאוטובוס ומשוחחת עם א’ הנהג שלנו (הם חברים ותיקים עכשיו) ואנחנו מתחילות בסדרת הטלפונים : (מוקד חירום של הצבא , מת”ק , מבצעים חטיבת יהודה ) החיל במחסום אומר זה בטיפול – , בינתיים מגיע ג’יפ של המת”ק הוא כבר מאשר את המעבר של האוטובוסים – עכשיו צריך שהמפקד של החיילים במחסום יאשר וצריך לחכות בסבלנות – הנשים באוטובוס מאבדות סבלנות ויורדות מהאוטובוס וצועקות על החיילים בג’יפ שבטוחים שהן לא היו יורדות מהאוטובוס אם לא היינו שם. – החיל מתעצבן יורד מהג’יפ וצועק עליהן לחזור – אנחנו לא זזות –( חיה ומלכה עוזבות אותנו ) – כל אותו הזמן עוברים ושבים מראים תעודות זהות – מניחים חבילות על הכביש – ומכוניות של מתנחלים חולפות ומקללות אותנו. צלם פלסטיני של סוכנות רויטס מצלם כל הזמן – והחיילים במחסום לחוצים.האישור מגיע – ואז מתחיל הטקס של ספירת תעודות הזהות בדיקתן וסוף סוף הו נוסעות השעה תשע וחצי והן ערות כבר מארבע בבוקר – ככה זה בכיבוש נשים זקנות בנות שבעים תלויות באנשים שהן לא מכירות בכלל.– אנחנו מפחדות שהם ייתקלו בבעיות במחסומים הבאים ונותנות לנהגים את מספרי הטלפון שלנו על מנת שאם הם יתקעו שוב אולי נוכל לעזור להם. – בינתיים לא קיבלנו שום טלפון – אז אולי הן הגיעו בשלום. סנסנה – המחסום מאויש על ידי חילי משמר הגבול שהבסיס שלהם נמצא בכרמים , אין מעבר של אנשים ורק מכוניות עם לוחיות זיהוי צהובות עוברים קרי מתנחלים – בחוזרנו מתנחלות עומדות שם מחכות לטרמפ .רמאדין – חיילי גולני מתחילים לתת לעבור לתלמידים לבית הספר – עושה רושם שהחיילים מכירים כבר את התלמידים ולא עוצרים אותם – החייל שם אומר לנו שהוא מבית הילל – ומה שהוא עושה הוא לוקח את תעודת הזהות כפיקדון ונותן לעבור לכל מי שרוצה בתנאי שיחזור אחר כך דרך המחסום וייקח את תעודת הזהות שלו – שיקול דעת הוא קורא לכך. – בעקרון – רמאדין עדיין מובדלת – מבותרת משאר האזור – מותר לצאת ממנה אסור להגיע אליה – הסחורות מועברות בשיטת “גב אל גב “– עם שינוי מסוים –סחורה מועברת ממשאית אל חמורים ועגלות.כביש 317 – כל הערמות והחסימות חדשות ומנצנצות בשמש הבוקר – הבולדוזרים עבדו קשה – אין תנועה של רכבים בכלל ואפילו לא רכבי צהל – שליטה וכיבוש טופוגרפי אני קוראת לזה וחושבת שאחרי הגשם הראשון יעלו שם צמחים ומי שיסע אחרי הגשם – יתפעל מהנוף ולא ידע שהיה מי שחסם שם – ושם את האבנים ואת הערמות. הכביש עצמו אפרטהייד מוחלט אפילו לא מכונית פלסטינית אחת מחסום קונגו – המעבר ליער יתיר – נותנים לעבור לנהג טרקטור עם רישיון – – והבטיחו לנו שיתנו למורים לעבור. מחסום סוסיא – אנחנו נכנסות לכיוון נזלין ורואיות שהגדר כמעט גמורה – המורים אחרינו. הטרקטור שמסיע את הילדים הפלסטינים מסוסיא וכרמל לבית הספר בחירבאת טוואני נוסע – משאירים את מספר הטלפון שלנו במקרה ויעכבו אותם וממשיכות הלאה .כביש 356 צומת זיף – השער ליאטא – סגור. מחסום פתע על הכביש וחייל שחבל שנכנסתי איתו לויכוח שואל אותי אם אני מאמינה בתנך – וזורק את הארץ המובטחת רק לנו וכ’ו…אני קצת מאבדת שליטה אבל חוזרת לעשתונתי (בעזרת נורית וא’ הנהג שלנו) בינתיים ילדים ומורים עוברים לבית הספר ליד – החסימה שהייתה ליד הבית הגדול בצד הדרך הורדה – והבולדוזר לא הקים אותה חזרה. אולי הצליחו מאמצי השכנוע של הפלסטינים מהד”וח הקודם. הילדים רצים כל עוד נשמה באפם – הם כבר מאחרים. המכונית הפלסטינית היחידה שמורשית לעבור היא מכונית אשפה בדרך לאתר הפסולת של אום ד’ראג.כביש 60 חברון – אני מרימה טלפון מהדרך למנהלת בית ספר קורדובה ואומרת לה שאנחנו עומדות להגיע – היא מפצירה בנו שלא להיכנס היום יש חג ליהודים היא אומרת וזה יהיה מסוכן לכן ומסוכן לנו אם תהיו שם . את האמת שמחתי כי פחדתי נורא מהמתנחלים ורק המצפון אמר לי שמוכרחים להיכנס .הר מנוח – מחנה חטיבת יהודה – אלו שקובעים, הם ושר הביטחון איך ייראו החיים היומיומיים של הפלסטינים. הבולדוזרים נחים במגרש החניה בחוץ אבל רק שניים. השלישי כנראה עובד איפה שהוא. חברון מכותרת מסביב בחסימות: כלי הרכב של הצבא נעים על הכבישים כל הזמן .שיוך- חברון – במקרה אין צבא – המוניות משני הצדדים וחציית הכביש המסוכנת .צומת הכבשים – מוניות משני הצדדים – חצייה מסוכנת של כביש 60 . כשאנחנו עוברות אין חיילים – הפלסטינים אומרים שזה מקרי. דורה אל פאוור – הפילבוקס מאויש – שני השערים משני הצדדים חסומים – המון מוניות ולא מעט הולכי רגל . כשאנחנו עוברות אין שם צבא .בין דורה ואל פאוור שלושה מחסומי פתע – השער הצהוב לכראמה פתוח – במקומו – אבנים ענקיות אין אפשרות להוריד אותן. כיתה של חיילים מקורס מ”כים עם רובים מביטים במכונית מעוכבת שם כל הזמן דרך הכוונות – לא הצלחנו להבין מה הפלסטינים המעוכבים עשו שם, הם ביקשו להיות בצל – רמאדן עכשיו הם אומרים – אבל תעודות הזהות שלהם איתם והחיילים מביטים בהם ובכפר רק דרך הכוונות. יכול להיות שהאוטו שלהם נתקע כשניסה לחצות את כביש 60 – הם יכולים בעקרון לחזור – רק שאין להם לאן לקחת את המכונית התקועה – שתי מוניות נוספות נגררות משם על ידי גורר פלסטיני. מה שנורא בכל כבישי האפרטהייד ההם שהם יכולים אולי בדרכים לא דרכים להגיע לחברון – מה שיכול היה לקחת 10 דקות לוקח שעתיים – אבל הם לא יכולים להגיע מכפר לכפר – כי הגישה לכל הכפרים חסומה בערמות הנוראיות האלה – וברמאדן – זה זמן ביקורי משפחות ובאמת לצד הדרך הולכת משפחה פלסטינית רק של נשים וילדים לבושות חגיגית צועדות וצועדות… בגלל זה אולי אין להם מכוני כושר – הם הולכים ברגל איך שלא יהיה סמוע מחסום פתע של הצבא עוזר לחסימות הגבוהות שם ממילא – מונית אחת צהובה מחכה לנוסעים ומכוניות של האיחוד האירופי אינן מצליחות להיכנס לסמוע. וחוזרות כלעומת שבאו. הם שמחים לראות אותנו. הכניסה לסמוע מהכיוון הזה היא לפחות עוד קמ’ הליכה ברגל. ואנחנו רואות אמיהות צעירות עם ילדים מטפסות על החסימה – וכל זה עוד לפני הגשם והבוץ. כביש –35 כל הערמות שוב מוגבהות – אין מכוניות פלסטיניות בכלל- אפרטהייד מוחלטהמחסום אל ג’ורה – המחסום ההומניטארי – הפילבוקס מאויש- תור קטן מאוד של מכוניות להיכנס לחברון. מוניות שבאות מכיוון חברון חוזרות כלעומת שבאו ולא נותנים להם לצאת. גשר חלחול – חברון – הפילבוקס מאויש – ויש מעט תנועה – אין מחסום על הגשר..ערב שמחת תורה היום.. לי בכלל לא שמח בגלל כל הדברים שנעשים בשם התורה שהיא גם קצת שלי