חזרה לדף חיפוש דוחות

דרום הר חברון

מקום או מחסום: סוסיא
צופות ומדווחות: לאה צ',שלומית ת',חגית ב'
23/02/2005
| בוקר

הר חברון, יום רביעי 23.2.05, בוקר ת : לאה צ’ , שלומית ת’ חגית ב ‘ – מדווחת יצאנו ב0645 חזרנו ב1030 שגרת הכיבוש , תלוליות העפר, האבנים נמשכת כהרגלה – וכשמראים זאת לעיניים חדשות כמו של שלומית זה אפילו יותר מזעזע. במיוחד על רקע הירוק, הכלניות המבצבצות, השמים הכחולים והשקדיות שפורחות בהמוניהן. כביש 317 – המחסומים לכיוון ערד ולבנה מאוישים. כרגיל אין תנועה. חמישה ק”מ מהפניה לכביש פריצה חדשה של דרך, כנאה לצרכי הצבא או למאחז חדש. מעל לבנה מאחז חדש . חירבאת טוואני – בהגיענו למקום ראינו שוב את ששת המורים עוברים את חסימת העפר מכיוון יאטה אל בית הספר. הפעם לא הלכו ברגל אלא הטרנזיט שלהם הביא אותם עד לכביש הראשי, והג’יפ של המשטרה שמלווה את הילדים לבית הספר בא בזמן. על פי סיפורי הילדים המתנחלים שיחררו את הכלבים אבל השוטר גירש אותם . בשיחה עם ג’ מוכתר הכפר הובררו הבעיות הבאות : 1.האבנים עוד לא הורחקו מחצר בית הספר ולא הונחו כל הדרך למטה בגלל שהצבא אינו מאשר. ולמה הצבא לא מאשר? מפני שפוחדים שכך יגיעו יותר בקלות אל אדמותיהם. 2.האדמות של ג’ הוכרזו בשנת 1998 כשטחי אש, (כל שבע שנים יש הכרזה מחדש על שטחי אש) ולכן אינו יכול להיכנס אליהם על אף שיש הכרה שאלו האדמות שלו. לפי ההסדר הנוכחי הוא יכול להיכנס רק בשישי שבת ובתיאום מוקדם עם המנהל האזרחי, מה שלא מאפשר עיבוד ראוי. 3.מדי פעם הצבא לוקח את הרועים על אדמותיהם בסביבות סוסיא ומחזיק את הרועים במשך שלוש שעות בבי”ס הצבא ליד סוסיא. ואחר כך משחרר אותם . למה? ככה . זה קרה רק אתמול למ’ .כביש 356 הפילבוקס מאויש ודגל ישראל ענק עליו, כאילו להכריז: היזהרו, האח הגדול נמצא פה. צומת זיף – השער פתוח.כביש 60 בפניה לדהריה השער פתוח. בפניה לבני נעים, הכניסה הדרומית, הוסרה החסימה , שיוך – שעיר: המעבר כרגיל, הולכי רגל עוברים ממונית למונית. חלחול מזרח: הוסר הדגל מהפילבוקס והתנועה חופשית. במחסום ההומנטירי השער סגור, לא מאויש ואין עוברים. רק מפקדי חטיבת הנח”ל במקום מדברים, אמרנו שלום. צומת הכבשים: הולכי רגל חוצים את כביש 60 ממונית למונית. דורה – אל פאוור: חסימת פתע על הכביש, שלושה חיילים שמתנהגים בנימוס אבל לאלוהי הכיבוש פתרונים למה להציב שם מחסום בכלל חוץ מהצורך להטריד. כביש 35 השער אל גשר חלחול חברון סגור. על הגשר הפילבוקס מאויש, אין חסימה. בחנות לזכוכית שעל הגשר אומר לנו בעל החנות שעוד לא מרגישים שום הקלות אבל בא לבקרו סוחר מבית לחם שמספר שהיום הדרך ארכה רק 20 רגע….. ולא עצרו אותו בשום חסימה. סימן לשינוי או סתם מזל? על כביש 60 ליד סמוע וליד בני נעים מבצעים עבודות תחזוקה. את העובדים מאבטחים חיילים חמושים.מעט תנועת כלי רכב צבאי על כל הכבישים ומעט מכוניות עם לוחות רישוי פלסטיניות – אבל קצת יותר מהרגיל.

  • סוסיא

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית  השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים.  עודכן אפריל 2021, ענת ט.
לתרומה