10.15 קירה. הגענו באיחור מה, שתי קבוצות חיכו מוכנות לכיתת אנגלית וליוגה.
כיתות היוגה, הנשים תרגלו בחשק רב למרות החום בחדר. באנגלית רוב הנשים היו מצוידות במחברות ובכלי כתיבה. הביאו גם לוח קיר והשיעורים התנהלו בתחושה טובה.

 10.30 זיתא   הנשים בכיתה בנוכחות כמעט מלאה. בפתח השיעור ל' אחת התלמידות ביקשה ממני רשות לקרוא מהמחברת חיבור של יותר מחצי עמוד, שחיברה בעברית מעט משובשת בכתיבה פונטית בערבית.

להפתעת כולנו כתבה על מה שחוותה אתמול בצהריים בכפר, ליד חנותה.
לחנות נכנסו איש שב"כ, המוכר בשם חבר, וכמה חיילים. הם הוציאו מהחנות כמה צעירים שבאו לקנות, ביניהם בנים של שתיים מהנשים בכיתה ואחיין של בעלת החנות, והחלו לתחקר אותם ולחפש בבגדיהם. ילדים קטנים שהיו בחנות היו מאוד מבוהלים. לדבריה, פתאום ראתה את המכונית של נדים וחברותינו (ברוריה, יהודית ונעמי) ורווח לה. היא הרגישה פתאום בטוחה. החיילים, שראו את המכונית הסתלקו מייד מהמקום. בהמשך היא מסבירה שכתבה את הדברים כדי להודות לחברותינו ולנדים על שהיו במקום!

הלימודים בעברית התנהלו במצב רוח מרומם. נראה שהנשים באות לא רק ללמוד, אלא גם למפגש החברתי. שיעור ההתעמלות התנהל הפעם עם תרגום חלקי לאנגלית, על ידי אחת התלמידות הצעירות.