צומת זעטרה, חווארה, בית פוריק יום חמישי אחה”צ 1.12.05 ( 14:00-19:05)צופות: נאורה, הגר ל. (מדווחת)כללי: אחה”צ וערב המאופיינים בעצירה מוחלטת של תנועה בין צומת זעטרה וכפר חווארה למשך 2..5 שעות בשעות הצהריים, ולמשך זמן קצר יותר בשעה 17:30 בערך. במחסום חווארה יש משהו כמעט משמח בתנועה הערה של משפחות עם נשים וילדים, וגברים החוזרים משבוע עבודה לביתם לתוך שכם. משמח כי המגבלות הכבדות על חופש התנועה לא הצליחו לשבור את כולם ואנשים מנסים בכל זאת להמשיך את חייהם. 14:00-14:07 הכניסה לג’מעין/זיתא מכביש 5 – מחסום פתע בכניסה לכפר. עוצרים לבדיקה את הבאים מכיוון צומת זעטרה ובודקים תעודות זהות. מכונית פרטית ללא לוחיות רישוי ממתינה לסיום בדיקת ת.ז. המחסום מתקפל כאשר תעודת הזהות מוחזרת לבעליה.14:15-14:50 – צומת זעטרה – 33 מכוניות ממתינות בכניסה לצומת זעטרה מכיוון מערב. החייל במחסום אומר כי מחפשים אחר מבוקש משכם.במחסום למכוניות הבאות מצפון כ-25 מכוניות, עצירת תנועה מוחלטת החל משעה 12:30 בערך. קבוצה של כ-35 אנשים, מנוסעי המכוניות עומדים ליד החיילים ומתחננים שיתנו להם לעבור. ביניהם: שני זוגות עם תינוקות על ידיהם החוזרים מבית-חולים, אישה החשה לא בטוב ויושבת בצל סככת החיילים, זוג ביום חתונתם מלווים באוטובוס חוגגים אשה חולת לב היושבת במונית בקדמת התור, חשה לא בטוב ואומרת כי יש לה תור בבילינסון, אך בהעדר ניירות איננו יכולות לעזור לה. לאנשים אין מים, אין איפה לשבת (אלא במכונית). האנשים עצבנים, חלקם יצאו משכם לטענתם 4-5 שעות קודם לכן. דפנה מתקשרת לעדכן כי יש חסימה בפניה לכפר ביתא בכניסה לחווארה. הסמל, מפקד המחסום מנסה להרגיע את הרוחות ומציע את שני הכסאות הנמצאים בסככה שלהם, אך אחד מחייליו מתנהג בגסות הנראית תוצאה של הלחץ הנפשי בו הוא עומד מול האנשים. מדי פעם הוא ניגש אליו להרגיעו . מפקד המחסום אינו רשאי לומר לאנשים מדוע יש עצירת תנועה מוחלטת או מתי זה יסתיים אך הוא מתרצה ומעביר את המונית עם האשה חולת הלב. גם אנו בלחץ נוכח הפניות מהאזרחים כי נעזור להם לעבור את המחסום. איננו יכולות לעזור ואנו חוששות כי במחסום חווארה יש עצירת תנועה מוחלטת (“הפסקת חיים” במונחי הצבא) ולכן עוזבות לאחר כחצי שעה לכיוון חווארה. איננו מצליחות להרחיק כי מייד לאחר העיקול הראשון אנו נתקלות בתור מכוניות (ספרנו 80 וגם אנו נתקענו בתוך התור), המתמשך אל תוך חווארה כנראה. התנועה בכיוון השני עובדת למרות שיש מעט מכוניות, רובן בעלות לוחיות רישוי ישראליות ואנו מבינות כי יש חסימת תנועה לפלסטינים בדרך. בשעה 15:00 מתחילה תנועה איטית ואני מבינות כי החסימות הוסרו ותנועה כבדה זורמת בשני הכיוונים. כאשר אנו מגיעות למחסום חווארה איננו רואות סימן לכך שהיתה עצירת תנועה במחסום והסימן היחידי הוא תור המכוניות העצום בכניסה לשכם, אותו תור עימו גם אנו הגענו למחסום. בחווארה אנו עוצרות ליד מכונית החתן והכלה אשר התייאשו וחזרו אל חווארה וכעת הם מנסים לאתר את אוטובוס החוגגים כדי לנסות ובכל זאת לממש את החתונה. מפקד המחסום אומר כי לא היתה כל עצירה במחסום חווארה בשום שלב.צומת חווארה – יצהר פתוח לתנועה, רכב צבאי עומד בצומת אך אינו עוצר כלי רכב לבדיקה.15:15- 16:55- מחסום חווארה. מתנחל עם כובע של איש בטחון עומד ומכוון את תנועת הולכי הרגל מהמחסום הדרומי לעבור הצפוני כדי שיעברו במעבר הולכי הרגל. הכל בגסות ובצעקות יאללה. לשאלתי מה הוא עושה שם הוא מציג עצמו כרכז בטחון איזורי וטוען כי הבעיה במחסום שהפלסטינים אינם מצייתים להוראות המעבר וכי יש לו הערב פגישה עם המח”ט והוא יגיד לו להעביר את המחסום לכיוון כפר קליל. חברו, גם הוא בכובע של איש בטחון עומד עם מצלמת וידיאו ומצלם את הולכי הרגל הרבים אשר אכן חוצים את הצומת קרוב לאמצעיתו. אני מנצלת את ההזדמנות ומסבירה לו כי האנשים עושים את הדבר הבטיחותי עבורם משום שחבריו המתנחלים והצבא נוסעים במהירות במעבר הולכי הרגל, גם כאשר הם פונים מכיוון חווארה וכאשר הם אינם יכולים לראות האם יש אנשים במעבר. ולכן המעבר באמצע הצומת היא הבטיחותית יותר. ברור עתה כי השניים אוספים “חומר מרשיע” לקראת הפגישה עם המח”ט. מענין אילו גזירות חדשות יפלו על הפלסטינים בעקבות פגישה זו. הוא מספר לי על השינויים הצפויים מבחינת העברת המחסום לצומת תפוח.הולכי רגל מתלוננים כי לפני שהגענו היה צפוף מאוד במחסום וילדים נמחצו. מפקד המחסום ר. מאוד אדיב וקשוב להצעותינו. 15:30 כלי רכב – אוטובוס שיצא משכם בשעה 14:15 עומד עדיין בתור (בשעה 15:30), מכונית של רופאים ללא גבולות שיצאה משכם ב-14:30 עומדת מעט מאחורי האוטובוס, נהג שהמתין בתור בחווארה, התייאש ונסע לבית-איבא, התייאש שם וחזר לתור מספר שהוא בדרך כבר שעתיים.חיילת מ”צ וחייל מאבטח בודקים באיטיות מרגיזה את כלי הרכב, לוקחים פסק זמן בין מכונית ומכונית ואף עוצרים ל-4 דקות ארוכות כנצח בעיני הממתינים כדי להחליף בדיחות עם חייל אחר. לאחר שהסבנו את תשומת ליבו של ר. הוא ניגש לדבר איתם והבדיקה נעשית בקצב נמרץ יותר. מונית 1.5. דקה. לאחר כמה דקות שוב עיכוב בבדיקות, לשאלתה של נאורה החיילת אומרת כי עייפה, ושואלת “מה אסור לנוח? קצת לקשקש?”. בינתיים מסתבר שהיא לא רק נחה אלא שהיא גם מחליפה מה שנראה בעיניה כ”צחוקים” עם הנהגים הנבדקים, בנוסח “בא לך על רוסיות?” “אתה רוצה להתחתן עם רוסיות? אתה אוהב את אישתך” כדאי לך יותר עם רוסיות”. בעקבות בקשתנו מפקד המחסום משוחח איתה. נקווה כי הפסיקה. 16:30 – 11 מכוניות בכניסה לשכם, חלקן עמוסות חבילות על הגג.16:36 – 14 מכוניות בכניסה לשכם.15:15-16:55 – הולכי רגל. במשך כל הזמן תנועה קבועה של הולכי רגל ביציאה משכם אשר לא מצטברת לתור המתנה גדול. שני צוותי בודקים בשני הצדדים, רק גברים ותור הומניטרי כל הזמן. חייל המ”צ לידי (בצד האחורי) דובר ערבית שוטפת ולמרות שאינו אדיב במיוחד, הוא אינו גוער בעוברים אלא מבצע את הבדיקה עניינית. צעיר עמוס חבילות מתנה נאלץ לפתוח את האריזה היפה של מכשיר אלקטרוני ושני החיילים נכנסים איתו לשיחה על הבדלי המחירים בין שכם ותל-אביב. חייל המ”צ עוצר מדי פעם את הבדיקה כאשר חיילי האבטחה עוזבים והוא נשאר לבדו. לאחר שמפקד המחסום מבחין בכך הוא מחזיר במהירות את אחד החיילים לעמדתו והבדיקה מתחדשת. חייל מ”צ זה מדגים עד כמה חשוב הקשר בערבית עם הנבדקים להורדת המתח והתחושה של העוברים, כך לפחות זה נראה מן הצד. תנועת הולכי רגל ערה אל תוך שכם, המזכירה יום חג. משפחות, הרבה נשים והרבה ילדים, שבדרך כלל לא רואים בימים רגילים. לשמחתנו מג”ב אינם ניצבים היום בדרכם להפריע את תחושת ערב יום המנוחה.אנו עוזבות לכיוון מחסום עוורתא ובית-פוריק.17:00 – 17:10 – מחסום גב-אל-גב בעוורתא. שעת הסגירה מתקרבת, משאיות אחרונות נכנסות ויוצאות, כולם ממהרים לפני סגירת המחסום. מנהל התפעול במחסום מראה לנו כי משאית ישראלית גוררת מכולה מתירה את עצמה ומשאית פלסטינית מתחברת אל הגרר ונכנסת עם המכולה לשכם. מסתבר שמכולות המגיעות מהנמל מורשות להכנס אל תוך שכם ואינן צריכות לפרוק את משאן בעוורתא. אנו פוגשות את ד. העובד כמלגזן ואשר לבקשתי רושם את שעות פתיחת המחסום מדי בוקר. להלן שעות פתיחת המחסום בשבוע החולף כפי שהוא מסר לי:יום ו’ – 6:10יום א’ – 6:12 יום ב’ – 6:00יום ג’ – 6:20יום ד’- 6:00יום ה’ – 8:00 (נהג משאית שהמתין משעה 6:00 כעס כי לא פתחו את המחסום בזמן, פרץ בשעה 6:30 את המחסום אל תוך שכם. המחסום נסגר על כן עד השעה 8:00. לדברי מפקד המחסום , הם פתחו בחזרה ב-7:00).– מחסום בית פוריק. מפקד המחסום אומר כי שעת הסגירה עדיין 17:30 אך כל זמן שמגיעים אנשים הוא יעביר אותם. טלפון לדובר החטיבה והוא חוזר עם האינופרמציה הבאה: הולכי רגל תושבי בית-פוריק ובית דג’אן יכולים לעבור עד השעה 20:00. לגבי מכוניות אינו בטוח ויברר (מפקד המחסום מעביר גם מכוניות בינתיים). 7 מכוניות בתור. למרות שהוא מעביר אנשים ומכוניות גם לאחר 17:30 הוא אומר להם כי שעת הסגירה היא 17:30. הולכי רגל שעברו אמרו כי פגשו אנשים אשר פרשו לצד הדרך לפני המחסום להעביר שם את הלילה כי לא ידעו שאפשר לעבור. מאחר והחיילים אינם מאפשרים לנו להגיע אפילו עד לאיזור תור המכוניות, אין סיכוי שיתנו לנו להגיע אל האנשים שנשארו לישון בצידי הדרך. 17:40 – מרחוק אנו מבחינות באורות של מכוניות העומדות בתור על הכביש לכיוון סאלם. החיילים אומרים לנו כי נעשות שם עבודות בכביש, נהג מונית לעומת זאת אומר לנו כי יש שם מחסום פתע ומחסום נוסף על הכביש לבידאן (הכביש שאמור היה להיפתח לתנועה חפשית צפונה לעבר טובאס וג’נין). לדבריו במשך כל השבוע היו שם חסימות ועיכובים גדולים. הוא עצמו המתין שם אחה”צ במשך שעתיים, התייאש וחזר לבית-פוריק.18:00 – מחסום חווארה – 29 מכוניות בתור הכניסה לשכם. מאוחר יותר אנו שומעות כי בסביבות השעה 17:00-17:30 היתה עצירת תנועה נוספת בצומת זעטרה ומשערות כי אלו המכוניות שעוכבו בדרך והגיעו עתה לכניסה לשכם. עדיין תנועת ערה של הולכי רגל.19:05 – צומת זעטרה – 10 מכוניות לכיוון דרום. מפקד המחסום מספר לנו כי היתה עצירת תנועה נוספת בסביבות השעה 17:30. ביציאה אני עולה על מחסום הדוקרנים שלא קופל כראוי וחוטפת תקר, החיילים אינם יכולים לעזור גם אם רצו כי הם רק שניים ואני נעזרת בנהג מונית שממתין לבדיקת ת.ז. שלו מאחר ולא עצר בקו הדמיוני הנכון.