זעתרה, חווארה, בית פוריקיום שני, 5.12.05, אחה”צמשקיפות: מירב א’, ריבה ב’, דפנה פ’ (מדווחת)הקדמה כללית:המשמרת מתקיימת כמה שעות לאחר הפיגוע בנתניה – הדבר ניכר בקיומם של מחסומי פתע בדרכים עם תורים ארוכים ובבדיקות איטיות במיוחד (לאו דווקא קפדניות) במחסומים הקבועים. לכל נציגי כוחות הביטחון בתחנות הבדיקה השונות יש כעת סיבה להתנהלות איטית, לא יעילה וגם למתן עונשים שרירותיים לחלוטין: “בגלל הפיגוע”.13:25 בצומת זעתרה לבאים ממערב – תור של 11 מכוניות. שני חיילים מופקדים על המחסום.4 מוניות טרנזיט מעוכבות בצד. מסתבר שיש הוראה לעכב מוניות ולבדוק את פרטי הנוסעים בקשר. יושבי המוניות מחכים לטענתם כבר חצי שעה. אחת המוניות מלאה מורות שחזרו מבית ספר, וביניהן גם מורה שממהרת להגיע לבקר את בנה בבית החולים בסלפית. רק עם הגעתנו מקריאים החיילים את פרטי המוניות והאנשים לחיילת בחמ”ל. מה הם עשו עד עכשיו?נראה בברור שאחד משני החיילים נוקט בקו של “נקמנות אישית”: אחד מנהגי המוניות לא היה אליו מספיק נחמד, ולכן ייאלץ לחכות זמן רב עד שפרטיו יימסרו בקשר לבדיקה. (“מה, עוד לא העברת אותו?” שואל החייל את בן זוגו “הנקמן”?). בזמן שהותנו שם מתקבלת בקשר הודעה שאין צורך לבדוק את כל יושבי המוניות אלא רק את הנהגים, אבל החיילים לא ממהרים להחזיר את תעודות הזהות ליושבי המוניות. גם כאשר מתקבלים האישורים מהחמ”ל, החיילים לא מצליחים לזכור מאיזה מונית לקחו איזה תעודה. חלק מהתעודות נופלות ומתפזרות על הרצפה. אחד הנהגים שקיבל למזלו את התעודה שלו גילה בתוכה ספח ששיך למישהו אחר.כל אותו הזמן שאר המכוניות בתור ממערב נאלצות להמתין – רובן פשוט מתייאשות ומסתובבות לאחור. החיילים יודעים להסביר שכל זה “בגלל הפיגוע”. החייל “הנקמן” אף מסביר לאחת מאיתנו שחשוב לבדוק את הנוסעים בצומת כדי שלא יהיה “עוד פיגוע בנתניה”, ומורה בידו לכיוון מזרח (כיוון רמאללה בכלליות). אנחנו ממהרות לעדכן את ידיעותיו הגיאוגרפיות – הוא לא משתכנע.אסף מהמת”ק מבטיח לשלוח מישהו לטפל במצב. הוא אכן שלח את סרן י’, אבל זה הגיע דווקא לחלק הצפוני של הצומת ושם נשאר שעות רבות.14:00 בצומת זעתרה לבאים מצפון 31 מכוניות. סרן י’ מהמת”ק שנשלח בעקבות פנייתנו לאסף הוא היחיד שמתפקד כאן. לידו שלושה חיילים שלא מצליחים להשתלט על ערמות התעודות שבידיהם ומתווכחים על נוהל הבדיקה, אבל אינם תורמים דבר לזרוז העניינים. המפקד של שני המחסומים שבצומת נמצא כאן, והוא אחראי גם על המחסום העליון המערבי. אנחנו מעדכנות אותו בנעשה במחסום המערבי ובבעייתיות שם, והוא מסביר שאין לו זמן לעלות ולבדוק. 14:30 אנחנו מחליטות לבדוק את מצב התנועה בצומת ג’ית. בדרך לצומת יש מחסום של מע”צ, לרגל עבודות בכביש (הכביש תקין, מה בדיוק יש לסלול בו?). רכבים יהודיים שמבחינים בתור מרחוק ורגילים לעקוף מצד שמאל, כמנהג המקום, מוחזרים לאחורי התור על ידי עובד מע”צ שעומד בראש התור: כאן המחסום הוא לכולם. בשלב זה התנועה בקטע הכביש החסום מתבצעת רק בנתיב אחד – והעובדים מעבירים את התנועה רק בכיוון אחד בכל פעם.בצומת ג’ית עצמה יש מחסום פתע לפלסטינים שבו ספרנו 40 מכוניות. בראש התור עומד סרן “מפקד הגזרה” שמסביר לנו שהוא “משחרר לחץ”, ומזכיר לנו בתוכחה את הסיבה לכל ההתנהלות הנוכחית: “לא שמעת שהיה פיגוע?!”. חוץ מאותו מפקד יש במחסום שישה חיילים נוספים שפשוט עומדים שם, חסרי מעש. איש לא חושב לבדוק יותר מרכב אחד במקביל למרות שיש מספיק חיילים שיעשו זאת. גם לכאן אסף מהמת”ק מבטיח לשלוח נציג – שבזמן עזיבתנו את המחסום עדיין לא מגיע.15:00 מחסום חווארה. עומס אדיר. עשרות אנשים מחכים זמן רב בתור שמשתרך הרבה מעבר לסככות. בבדיקה מדגמית שערכנו זמן ההמתנה עולה על 45 דקות. התור מתעכב בעיקר בבדיקה הגופנית שלפני הקרוסלות. יש שלוש עמדות בדיקה אבל רוב זמן שהותנו שם רק שתיים פועלות ברצף. לעיתים חייל אחד מספיק לעמדה כזו. לעיתים השוטר הצבאי האחראי מסרב לפתוח את העמדה אם אין לפחות שני חיילים. יש גם שתי שוטרות שבודקות את התעודות באשנבים.נפתח “תור המוניטרי” לנשים ומבוגרים. אבל תור הגברים מתנהל באיטיות רבה. השוטרים הצבאיים בעמדות החיפוש הגופני עובדים לאט מאד. הם ממהרים להצטייד בצמד המילים המוחץ, בתשובה לכל שאלה : “בגלל הפיגוע”. אלא שהבדיקה לא יותר קפדנית מכרגיל. היא פשוט איטית מאד, ויש מרווחי זמן בין בדיקה לבדיקה – לחיילים יש זמן לדבר ביניהם ולנוח – “בגלל הפיגוע”. בקרב חלק מהנבדקים הם גם עורכים סקר ספונטאני שבו הם שואלים לדעתם על הפיגוע. הנבדקים המושפלים, שמרימים את חולצותיהם תוך סיבוב ומפשילים את שולי מכנסיהם, פושטים חגורות ומרוקנים כיסים, עוברים וחוזרים בגלאי המתכות ומסירים מעליהם עוד חפצים מתכתיים בהתאם לצפצופיו עד שזה מפסיק לצפצף, נאלצים גם במקביל לספק את התשובה שתניח את דעתם של החיילים על פיגוע שחלקם עדיין לא שמעו עליו. על חומת הבטון סמוך למחסום מחכים שבעה צעירים ל”תשאול”. מדי פעם נלקח אחד מהם אל רכב בצד השני של הכביש ומשוחח עם אדם שאיננו רואות.תורי הרכבים בשני הכיוונים ארוכים מאד. בדיקת הרכבים של היוצאים משכם מתנהלת בקצב איטי מאד. רוב הזמן עמדת הבדיקה ריקה. אבל התור מלא ברכבים שמחכים.16:00. יש כעת רק עמדת בידוק אחת של תעודות זהות, והתור מצטבר גם כאן. אנחנו מבקשות מע’, מפקד המחסום לפתוח עוד עמדה והוא נענה.16:30 מעוכב אחד. כנראה בגלל מספר שהתאים ל”מקוצרת”. אנחנו מנדנדות ומבקשות לזרז את הבדיקה של פרטיו. הוא משוחרר כעבור רבע שעה.15:45 בית פוריק. מעבר דליל של עוברים במחסום. החיילים חסרי מעש. רק בחציית הכביש בדרך חזרה לחנייה, רכב מתנחלים שנוסע במהירות אדירה אינו מאט כלל בהתקרבו, וכמעט דורס את ריבה והולך רגל פלסטיני נוסף.16:20 מחסום פתע בצומת יצהר לבאים מצפון. 12 רכבים ממתינים. החייל טוען שהוא עוצר רק רכבים שבאים מכיוון יצהר ולא את אלה שבאו ממחסום חווארה (שהרגע יצאו מהתור הממושך שם).16:30 בצומת זעתרה 35 מכוניות מצפון. י’ מהמת”ק עדיין שם. בשלב מסוים הוא מבקש מאחד החיילים לפתוח עוד עמדת בידוק לרכבים במקביל אליו. החייל נענה בחוסר רצון ובודק רכב אחד. ואז מפסיק והולך לצד השני של הצומת. בשל הגדרת יחסי הסמכות כאן, י’ לא יכול לאכוף את הוראותיו על החיילים בשטח, והמפקד הישיר של החיילים לא טורח לעשות זאת במקומו.בשלב זה יש הוראה לעכב מוניות עם לוחות זיהוי ישראליות. נהג מונית כזו מחכה בקוצר רוח במחסום ומסביר שהוא ממהר לקחת נוסעים בשדה התעופה. בקשר מגיעה הודעה שההוראה לעכב מוניות מבוטלת, אבל מפקד המחסום אינו מחזיר לנהג קצר הרוח את התעודה אלא מתעקש לקבל אישור ספציפי לגביו. האישור מתעכב.