זעתרה (צומת תפוח), חווארה
תמצית: פחות אנשים מהרגיל, מעבר מהיר אבל התנהלות מוזרה ומקוממת של מפקד המחסום. הגענו למשמרת באיחור מה, כי דפנה הייתה צריכה למסור עדות במשטרת אריאל.
בצומת תפוח (זעתרה) – לא היו מעוכבים. את הסככה הפכו לכיוון הכביש לאריאל. – תל-אביב. עד כה הגישה אליה הייתה כרוכה בטיפוס ובאקרובטיקה דרך חלקיה של גדר התיל. כ-15 מכוניות המתינו בתור לבידוק. לא עצרנו בשל השעה המאוחרת.
15:00 מספר קטן של אנשים לעומת ימי ד’ קודמים (זה יום של סטודנטים) – כנראה בשל ימי סוף השנה. המעבר שוטף ומהיר, והחיילים נעזרים במחשבים. כך זה היה עד תום המשמרת, אם כי מדי פעם חזרו הסיטואציות המשפילות המוכרות של דחיפה לאחור בקריאות גסות..בשעה שהגענו היו בסככת המעוכבים 3 נהגים (שניים של מוניות ואחד של מיניבוס) יותר משעה. מסתבר שהם עברו את “הקו”. את מכוניותיהם הוציאו למזלם מהמקום שותפים ו/או קרובים. אחד מהם, דובר עברית, אמר שזו הפעם הראשונה שהוא מביא מישהו למחסום ובכלל לא ידע על קיומו של הקו. הוא לא התווכח עם החיילים שעצרו אותו, אבל לא בדיוק הבין למה. בסך הכל הוא רוצה לפרנס את משפחתו (3 ילדים). פנינו למפקד המחסום י’ ושאלנו עליהם. קיבלנו תשובה מוזרה: הם יישארו כאן שעתיים-שלוש, כמה שיות, עד שתבוא המשטרה. (אם מישהו חשב שהגיעו ימות המשיח…) על תמיהתי למה צריך את המשטרה, קיבלתי תשובה – ככה, זה לא עניינכן. כשהתעקשנו שאין לעכב מעל לזמן סביר וכי יש לנו מסמך כתוב על כך – זכינו לתנועת ביטול, ומרגע זה החיילים במחסום לא דיברו איתנו – כנראה על-פי הנחייתו. במקום לא היה נציג של המת”ק. ניסינו להשיג את ראאד מהמת”ק, אך ללא הצלחה. לעומת זאת החיילת במוקד ההומניטרי הייתה קשובה. מסרנו לה את פרטי המעוכבים, והיא ביקשה את שמו של מפקד המחסום שבאותו רגע עוד לא היה ידוע לנו והתחילה בבירור.
15:30 כשהבחין סמ”ר י. שאנו עסוקות בהתקשרות טלפונית, החליט לעשות מעשה. הוא ניגש למעוכבים והציע לשחררם (בהדגישו שממילא המכוניות שלהם לא במקום) בתנאי שאנו נסתלק מהמחסום. (ייתכן שבינתיים התקשרו אליו). הבהרנו לו שאין זה שטח צבאי סגור, אך הוא התעקש. הפלסטיני שדיבר עברית מחה, אבל עצרנו בעדו והתרחקנו מהמחסום. חזרנו למחסום לאחר ששוחררו שלושת הנהגים. כל מה שיש לומר על האירוע זה רק – “לא נגענו”.
עוד: לאחר תצפית קצרה שלי במסלול המכוניות קרא לי י’ וביקש את הפרטים האישיים שלי. מסרתי רק את שמי הפרטי והודעתי לו שאמסור יותר, אם הוא ימסור לי את שלו. להפתעתי מסר את שמו המלא ומספרו. נכנסנו איתו בכל זאת לשיחה ושאלנו אותו לפשר המתקפה עלינו. הרי בסך הכול פנינו אליו פעם אחת בנימוס ובלי כל פרובוקציות. הוא התלונן שבמשמרות אחרות כאשר ביקש מחברותינו להסתלק ולא “להפריע” הן עשו כן. (???!!!) השבנו לו שמדבריו אי אפשר היה להבין אם כוונתו להתרחק לכמה רגעים או בכלל, ואין הצדקה לסלקנו כל עוד אין צו מח”ט על שטח צבאי סגור. עוד ביקש שלא נפנה אליו בבעיות של הפלסטינים. הסברנו לו שאילו נציג המת”ק היה במקום, היינו פונים אליו כמקובל, אבל מכיוון שאינו במקום, ומאחר שלא פעם ביקשו לא להטריד את החיילים, אלא לפנות למפקד המחסום – הרי בדיוק כך נהגנו. לא נותר לו אלא להסכים. עליי לציין שהחיילת מהמוקד ההומניטרי (מ’?) חזרה אלינו פעמיים (לצערי, אני לא בטוחה שזה שמה), דיווחנו לה על השתלשלות העניינים, כולל שמו של המפקד, שאת התנהגותו הלא עקבית והביזארית נאלצנו לבקר.
16:15 מעוכב אחד – עבד בעבר במחסום ועכשיו בחווארה מאז שהעגלה שלו נגנבה. רגלו פצועה מאירוע ירי. גם הספיק לחוות אובדן תעודת זהות במחסום ונאלץ ‘לקנות’ חדשה בסכום עתק. הוא שוחרר אחרי כחצי שעה.
17:00 סיום משמרת.
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
מחסום זעתרה (צומת תפוח)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005. במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.
Shoshi AnbarSep-27-2023זעתרא (צומת תפוח). שלטים
-