יזמה של הרשות הפלסטינית לאספקת מים זורמים לקהילות הרועים בצפון הבקעה
ראינו שני פקידים של הרשות הפלסטינית שבאו לדבר עם משפחות הרועים בנוגע להעברת צינורות מים משטחי הרשות לקהילות הרועים שבצפון הבקעה. עד כההם נאלצו לקנות מים במחיר גבוה ולהוביל אותם במיכלים למאהלים שבהם הם גרים. צריכת המים  היומית שלהם, לפי דוח שקראתי מזמן, היא 20% מהכמות המומלצת ע”י סוכנויות האו”ם כצריכה מינימלית לנפש.
חברת מקורות הישראלית שואבת כמויות גדולות של מים בבקעת הירדן ומחלקת אותם בעיקר להתנחלויות, שמקבלות הקצבות גבוהות במחיר נמוך. היישובים הפלסטינים המוכרים בבקעה מקבלים הקצבות מים נמוכות בהרבה, ויושבי האוהלים אינם מקבלים מים בכלל  מ”מקורות”.
הפקידים הנ”ל גם התעניינו באיום של המינהל האזרחי לאטום מעיין מים קטן ליד אום ג’מל, שממנו נהנות כמה משפחות.
הלוואי שיצא משהו מהיוזמה המבורכת הזו.

פעילות חשובה של תעיוש ביחסים בין התנחלות משכיות ליושבי האוהלים שבשכנותה
לאחרונה , הודות ליוזמה של דפנה, מגיעים פעילי תעיוש לקהילות הרועים שבצפון הבקעה. אחת מפעולותיהם הייתה לצייד את משפחות הרועים במפת האזור, המציינת את התחום של השטח שבסמכות הרבש”צ (אזור הביטחון של ההתנחלות) של התנחלות משכיות, את שטחי האש, שמורות הטבע, וגם השטחים בבעלות פרטית. מהמפה מתברר שכל יושבי האוהלים מסביב להתנחלות יושבים על קרקע פרטית שאינה שטח אש, ולמרות זאת תקעו לידם עמודי שילוט שהמקום שטח אש והכניסה לתוכו אסורה. אחד מהם קיבל התרעה לפני הריסה, בתואנה שזה שטח אש.
פעילי תעיוש ליוו אותם עם העדר לאחד השטחים שהרבש”צ טען שהוא שטח ביטחון של ההתנחלות , והמפה מראה שזה לא נכון.
מה שחשוב בפעולה הזאת שהרועים מבינים שיש גם להם זכויות, שהרבש”צ והחיילים אינם כל-יכולים לעשות ככל העולה על רוחם, ולא תמיד חייבים לציית להם, ואפשר להילחם על זכויותיהם.
אגב, את המפה מוציא ארגון בשם “כרם נבות” שהקים דרור אטקס. מי שנתקל בבעיה דומה יכול לפנות להשיג מפות להתנחלויות אחרות. 

צומת תפוח מחסום זעתרה – 9.45 – אין בדיקות. גם לא כשחזרנו.

הכניסה לכפר עקרבה שהיתה חסומה כמה חודשים – פתוחה.
הכניסה לכפר ג’ווריש – עדיין חסומה.
מחסום מעלה אפרים – אין חיילים.
ליד התנחלות מכורה מתקנים צינור מים שבור של חברת “מקורות”.

מחסום חמרה פתוח. גם כשחזרנו.  יש חיילים במגדל השמירה.

שער גוכיה  סגור.

בצומת אריאל 2 מכוניות פרטיות, אחת ישראלית ואחת פלסטינית ולידן 2 חיילים. כנראה תאונה. לא התעכבנו.

ביקרנו משפחות בפרוש בית דג’אן , בסמרה  ובעין חילווה, וחילקנו אישורים מהמינהל האזרחי למשתתפים בימי ים בכמה מקומות.