כבשת הרש – מוחמד בן ה-22 רוצה להתחתן. כמו שזה נראה כיום יקח לו עוד שנים רבות עד שיוכל להקים אוהל למשפחה. מוחמד עובד בהתנחלות. מרוויח 70 ₪ ל-8 שעות עבודה. ללא תנאים סוציאליים, ללא זכויות. הוא בכלל לא רשום בשום מקום. אין לו תלוש משכורת, אין לו אישור עבודה או שהיה בהתנחלות. אם מגיע פיקוח , מנהל העבודה מבריח אותו ואת חבריו , הפועלים האחרים, שכולם אינם רשומים, משם ,תוך הבטחה שישלמו לו את היומית העלובה שלו.

גם אחיו של מוחמד עבד בהתנחלות. בנעמה. 7 שנים עבד שם. עד שדרך בעת העבודה על מסמר שקרע את כף רגלו. הוא פוטר מהרגע להרגע , ללא פיצויים, ללא סעד בריאות. 4000 ₪ עלה הטיפול הרפואי באחמד שנותר נכה עד לעצם היום הזה. 4000 ₪ מהכיס של אביו הנכה (קטוע רגל מנפל צה”לי). ואם עוד יכול היה מוחמד לתבוע את מעסיקו אם לא שילם לו, הרי שמעתה יידרש להפקיד בבית משפט סכום שהוא מעבר ליכולתו הפיננסית, ולהבא יוותר מראש על כל תביעה שהיא ומעסיקו הנצלן, המתנחל, יוכל לעשות בו כרצונו.  (על החוק החדש בצרופה). האין גבול לניצול ?

ימי הים לילדי הבקעה – בגלל כל מיני תככים פנימיים מסתמן שימי הים לילדי הבקעה לא יתקיימו השנה. המושל הפלסטיני הטיל וטו. לכל מקום שאנחנו מגיעות הילדים והוריהם מקבלים אותנו בעיניים כלות – “מתי הריחלה?” הם שואלים. החיים בבקעה, בחום הנורא, ללא מים ותחת איומי ההריסה, כל כך קשים, וכולם כל כך כל כך מחכים לזה שהלב נקרע. נסענו לעארף , ראש מועצת הבדואים להשתדל אצלו שיסיר את הגזירה. אמר שישתדל אבל שהיינו צריכים לפנות אליו קודם. משחקי כבוד….

נסענו לאבו סאקר כדי לבקש ממנו לעזור לפתור באמצעות קשריו את בעיית החשמל. רבים מאלה שקיבלו קולטי שמש לחשמל מהצלב האדום נותרו ללא חשמל כי הממירים שלהם מתקלקלים. אין מי שיתקן , ואנחנו מפרקות את הממירים, לוקחות לתל אביב , שולחות לתפן וממתינות לקבל בחזרה. תהליך של שבועות רבים ובינתיים האנשים נותרים ללא חשמל , ובלילות מסתובבים נחשים באוהל החשוך והמקרר לא עובד… אצל אבו חל בן ה-79 אין חשמל כבר 6 חודשים וזאת לאחר שהממיר נסע לתפן וחזר ועדיין לא פועל.

עין סוכות – ליד גדר הגבול עם ירדן , בינות לקני סוף בגובה 2 מ’, מסתתרת לה פינת חמד מקסימה. בריכת מיים קרירה . השלטים במקום בעברים ובערבית, אבל אנחנו ראינו שם רק יהודים (דתיים )– האישה שחתה עם כל בגדיה ומטפחת הראש, הגבר עם זקן עבות ועוד 6-7 ילדים על מזרני ים וגלגלים. כיף אמיתי. תהינו איך יגיבו אם נביא משפחות מידידינו הפלסטינים . יכול להיות נחמד. בינתיים היהודים השתלטו על המקום.

הבריכה מוקפת ערוגות של צמחי תבלין בבעלות פלסטינית ואחריהן שדות מגודרי תיל ומסומנים של מוקשים.

מעבר לגדר הגבול נראים בבירור שדות ומטעים שניטעו על אדמות של פלסטינים שהופקעו מהם כדי שישמשו כ”שטח הפקר” וניתנו לפני כ-10 שנים למתנחלים לעבד. הפלסטינים מנסים עתה להשיב לעצמם את אדמותיהם בעזרת בית המשפט הישראלי.

מחסומים : מחסום תפוח 14.00  ו- 19.30 – לא מאוייש אך ג’יפ של מג”ב חונה בכניסה לכיכר מצד מערב (חוצה שומרון).

מחסום מעלה אפריים (14.20 ו-19.00) ובקעות (14.50 ו18.30) בלתי מאויישים. במחסום בקעות הפלסטינים מתקרבים אט-אט , מהססים , מסתכלים סביב ולמעלה אל מרומי הפיל בוקס (שכן מאוייש), כאילו לא מאמינים לפני שמעזים לעבור.