זעתרה (תפוח), חווארה, יום ד’ 24.10.07, בוקר
כללי:
שכם כ'חור שחור'? – א/נשים רבים נכנסים אל העיר ורק מעטים מאד יחסית יוצאים ממנה בשעות אלה של היום.
6:35 – מעבר שומרון – עמדת הבדיקה לכיוון מזרח הולכת גם היא ומתמסדת. אמנם לא עוצרים מכוניות, אך מחסומי הפלסטיק על הכביש מחייבים האטה עד כמעט עצירה.
7:00 – זעתרה
מכיוון מערב אין מכוניות בתור.
מכיוון צפון: בשעה זו פועלות שתי עמדות. בתור 7 מכוניות ותיזמנו 5 דקות למונית, מרגע שהגיעה ועד שהמשכיה בדרכה.
7:11 – נפתחה עמדה שלישית.
7:15 – עזבנו את זעתרה כשראינו שמיד עם סיום בדיקת ת.ז., התעודות מוחזרות לבעליהן ואנשים ממשיכים לדרכם. בינתיים הצטברו בתור 20 מכוניות סך הכל ל-3 העמדות.
7:25 – עמדות המחסומים בצמתים של כבישי 57/60 לא מאויישות. גם לא בסיום המשמרת.
7:28 – חווארה.
אין תור מכוניות יוצאות.
אין תור מכוניות נכנסות.
אין מכונת בידוק ואין כלבים. המגנומטר מופעל בעמדות בדיקת הולכי הרגל היוצאים.
2 עמדות בדיקת הולכי רגל, כולל עמדה 'הומניטרית'. 5 אנשים בתור.
קצין בדרגת סג"מ המפקד ומבקש שאם יש משהו שנפנה אליו.
7:47 – נפתחת עמדה נוספת.
8:24 – כ-10 אנשים בתור.
בניגוד עז ל'דלילות' ב'אגף' היוצאים משכם, התנועה אל העיר אינטנסיבית כל הזמן. אל מיגרש החניה מגיעות עוד ועוד מכוניות מהן יורדים אנשים הממהרים להמשיך בדרכם.
אשה שהגיעה אתמול למחסום איבדה שם את תעודתה. המפקד מתקשר לאן שמתקשר ומבקש שיבררו בחמ"ל היכן התעודה. הוא לוקח אחריות עליה כיוון שזוכר את המקרה.
כשהחלטנו לזוז מחווארה לבית פוריק, פנה אלינו אחד מנהגי המוניות וסיפר על איש שמעביר גבינות משכם לרמאללה. כל יום נותנים לו לעבור ואילו היום מנעו זאת ממנו. הוא קורא לאיש ואנחנו הולכות אל המפקד. המפקד לוקח על עצמו לבדוק במה הדברים אמורים. הנימוק שאחד החיילים מוסר למפקד הוא שהאיסור על הוצאת הגבינות נבע מכך שאין היום מכונת בידוק ולכן אין דרך לבדוק את תכולת מיכלי הגבינה. חוץ מזה, אחרי שאמרו לאיש שהוא לא יכול לעבור הוא ניסה להעביר אותן במונית ובעל המונית אמר שהן שלו.
המפקד מחליט שהוא יבדוק בעצמו את המיכלים. קוראים לאחד ממובילי העגלות שיגיע לעמדת בדיקת המכוניות עם העגלה. צריך להבין: הגבינות מיועדות לבי"ס לעיוורים ברמאללה. כל דקה בשמש הקופחת (שאחד מהסימנים לחום השורר בחוץ הוא אגלי הזיעה הנוטפים ממצחו של בעל העגלה) מקצרת את חיי הגבינות ומי יודע אם כשיגיעו לרמאללה עדיין תהיינה אכילות. מכסה אחד המיכלים מוסר, הצצה פנימה, המיכל מורד אל האספלט החם, מוחזר אל העגלה והגבינות משוחררות להמשיך בדרך (הכוללת 'כמובן' מחסומים נוספים).
אבל בלי הטפת מוסר וחינוך אי אפשר שבעל הגבינות יוכל להמשיך בדרכו: למה ניסית להעביר במכונית אחרי שאמרו לך שאסור? כלומר, האיסור הוא גם סוג של עונש על כך שהאיש רצה שהגבינות יגיעו ליעדן טריות עד כמה שאפשר.
8:42 – הגבינות עברו ואנחנו המשכנו לבית-פוריק.
8:58 – בית פוריק.
חייל ניגש אלינו ושואל אם יש משהו ואומר 'רק לא לצלם'.
מדי פעם מגיעה קבוצת אנשים מבית-פוריק והבדיקות מהירות.
מכוניות נבדקות לסירוגין – פעם מכונית מכיוון שכם ופעם מכיוון בית-פוריק. כאשר מכונית מעוכבת בתהליך הבדיקה נפתחת עמדה נוספת והמכונית הממתינה בכיוון האחר נבדקת במקביל.
זהותם של אנשים המגיעים מכיוון שכם נבדקת בקפדנות. ברכב שמבקש להמשיך לבית פוריק נמצאים שני נוסעים מלבד הנהג. החייל הבודק שואל 'מי זה מואיז? צא החוצה'. יוצא גבר צעיר. 'התעודה שלך לא תקינה'. מואיז מנסה להסביר שאתמול כן עבר. בכל זאת הוא מסורב והוא והגבר הנוסף חוזרים רגלית לכיוון שכם. נהג המכונית ממשיך לכיוון בית-פוריק.
9:30 – עזבנו את בית פוריק.
9:50 – זעתרה – 7 מכוניות מכיוון צפון.
ולידיעת אוכלי/ות המזון האורגני מביננו: מתחת לכפר תפוח ניצב שלט חדש: 'חוות נעמה' – אזור חקלאי אורגני, תפוח.
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
מחסום זעתרה (צומת תפוח)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005. במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.
Ronit Dahan-RamatiJun-9-2026זעתרה (צומת תפוח). דגל המקדש מעל תחנה
-