10:30 חבלה
בעקבות טלפון דחוף של ע. אל דליה, יצאנו ראשית לחבלה לפגוש אותו. האיש נסער מאוד, הגדיר את המצב ההולך ונחשף בימים האחרונים כהידוק טבעת חנק של ישראל סביב הפלסטינים המבקשים להתפרנס ביושר מפרי אדמתם.

הוא סיפר על תקנות מחמירות ועל תביעות חדשות מדי יום מהפועלים העוברים ממרחב התפר בשער אליהו. מסתבר שללא הודעה מוקדמת וללא הסבר נדרשו בימים האחרונים עשרות הפועלים להציג כרטיסים מגנטיים במעבר וכן חל עליהם הנוהל של 'סגירת מעגל' בניידות שלהם באזור, מה שלא נדרש עד היום.

לדבריו הוא ובעלי משתלות אחרות באזור מנסים לגבש את עמדתם ולהחליט על צעדי פעולה מול ההתפתחויות האחרונות, שלפי דעתו עוד ילכו ויחריפו, כי ישראל מנסה עכשיו 'לחנוק' את הכלכלה הפלסטינית בגדה.

הצענו סיוע במה שנחוץ, במיוחד בהעברת המחאה והדרישות לרשויות האחראיות, ובהפצת המידע החדש לציבור הרחב.

11:30 הגענו לג'יוס לעזור במסיק אצל נעים. שי הצעירה השתתפה עם הבחורים בניעור העצים, איסוף הענפים נושאי הזיתים והעברתם, ואנחנו, הגברות המבוגרות, הצטרפנו אל סאמר, אשתו של נעים לסייע במיון הזיתים. הכיבוד המשובח של סאמר לא הכזיב גם הפעם.

 יצאנו משם ב-03:45 לאחר שסיימנו למיין כמעט את כל היבול הדל של אותו יום.

אפילו 'שמחת עניים' לא היתה במעט שעשינו, בגלל התחושה הברורה שישראל מהדקת עוד ועוד את המגבלות הנוראות על הפלסטינים וממציאה כל יום רעיונות חדשים לטרטר אותם. פשוט מפחיד!