חורבן   בכפר   הבדואי   ערב   א-רמאדין

13:30 חבלה – טרקטור ומשאית עמוסים בשתילים יוצאים מהכפר. 7 הולכי רגל ממתינים לכניסה.
שקט באזור.  אין דבר חריג.
דלת המבנה שמעל הבאר פתוחה ואנו נכנסות. פוגשות את ע' אחראי על התאום בין המת"ק למשתלות, גר  בקלקיליה, בעל משתלה ובנוסף אחראי על  5 הבארות באזור. הוא מספר לנו שהבאר אינה מחוברת לחשמל ולכן מופעלת בסולר היקר פי כמה. על כל חקלאי לשלם 2000 ₪ עבור מים במקום 400 ₪ שהיה עליו לשלם לו הבאר היתה מחוברת לרשת החשמל.  בבארות מי תהום, הן משנות ה-30,  משרתות את כל חקלאי האזור והוא אינו מבין למה המינהל האזרחי מונע מהם העברת כבל חשמלי  (3 פאזות) מעמוד חשמל  שנמצא כ-50 מ' מהבאר.

ע' דובר עברית רהוטה ואנו  ממשיכות לנהל איתו שיחה ושואלות על בעיות נוספות והוא מספר לנו שחיילים הרסו ביום שני  2 מבנים בכפר הבדואי  ערב  א- רמאדין.
 אוטובוס הילדים יוצא ב-13:55 ואנו   נוסעות בעקבותיו אל הכפר.

14:10 ערב  א-רמאדין 
בכניסה אנו פוגשות בדואי מקומי והוא מוביל אותנו ל-2 הבתים שנהרסו על ידי צה"ל (בתמונה).   בשעה 07:00 בבוקר יום שני  הגיעו לכפר כ-50 חיילים, על 15 ג'יפים,  ו-2 טרקטורים שהחלו מיד במלאכת ההריסה.   ניתנה אמנם אתראה לפני שבוע אך בבוקר יום שני הורחקו הדיירים מבתיהם ולא ניתנה להם אפשרות להוציא את תכולת הבתים.  בבית אחד גרים זוג הורים ו-7 ילדים ובבית השני זוג הורים ו-10 ילדים.  רהיטים,  בגדים, צעצועים, מוצרי חשמל ,  ספרי לימוד וכו'  הכול הפך ברגע לגל אשפה.  טענת  הצבא היא שהבתים נבנו קרוב מידי לכביש המוביל לאלפי מנשה.  הבית ה-1 היה במרחק של כ-200 מ' מהכביש ואילו השני היה רחוק יותר.
את שני הבתים בנו התושבים לפני 5 שנים בהשקעה של 80,000 ₪ כל אחד ועכשיו בחורף המקפיא הם נאלצים לישון באוהלים שקבלו מהצלב האדום.  תמונות  קירות הפח המגולוון  והגבס המרוסק, המקרר, הגז והדובי-צעצוע הועברו אתמול לרשת על ידי קרין.
קרוב מאוד למקום המגורים ניצבים 3 עמודי חשמל  חדשים  של מתח גבוה.   מארחינו מספרים  לנו כי אנשי אלפי מנשה התנגדו להצבת העמודים קרוב לשטחם  מחשש שמא הם מסרטנים ולכן הם הועברו קרוב לשטחם.  אנחנו שואלות פניתם למישהו? והם משיבים מי יקשיב לנו??
השארנו שקיות של בגדים ונעלים ובבושת פנים עזבנו את המקום לאחר שהבטחנו שננסה להעביר את המידע לאנשי תקשורת בארץ.

15:00 מעבר אליהו  –  כ-8 רכבים ממתינים בתור  בכיוון ישראל.
אנו פונות ימינה לעזון וממשיכות לת'ולת. עוצרות ליד המכולת ובית המרקחת.  הרוקח איתו דברנו בעבר מספר שעדין הוא היחיד במשפחתו שקבל אישור לצאת למסיק.
אנחנו מתקשרות לז' מראס עטיה אך אין תשובה.  מחליטות בכל  זאת לנסוע לכפר. בעזרת קרוב משפחה  של ז'  שחי בארץ אנו מגיעות לבנין המועצה אך הוא סגור. מחליטות לבקש מפתחיה להתקשר אליו ולבקש ממנו להכין עבורנו את רשימת כל  האנשים שלא קבלו אישורים לצאת למסיק.

חוזרות את כל הדרך לעזון דרך אבו סלמאן וכפר ת'ולת.

16:35 עולות כביש 55 לכיוון קלקיליה וכפר סבא.  

במעבר אליהו  (109)  אנו מחליטות לנסות לקחת את המסלול הימני המיועד לפלסטינים.   הבודק  ליד המחסום שואל אותנו מאיפה הגענו ואנו עונות מאלפי מנשה. המחסום מ יד מורם ואנו עוברות. לא הבחנו במכוניות מעוכבות.