חבלה. ללא תכנון מוקדם הגענו למשתלות ושם נפגשנו עם ידידינו.  הם היו נסערים וסיפרו שההתנהלות במחסום בשבוע האחרון והתנהגות החיילים מקוממת, וציינו שהמצב מידרדר וחמור במיוחד בימים האחרונים. יש איחור רב בפתיחת השערים הן בבוקר והן בצהרים בעוד שמקפידים על זמן הסגירה ומקצרים בכך את הזמן שהשערים פתוחים.

ההסבר:  אין מספיק חיילים. הם רק ארבעה ויש להם עוד שערים לפתוח. בנוסף, חיילי היחידה מתנהגים בגסות ובחוסר כבוד אל הפלסטינים ומנסים לגרום להשפלתם. ויש גם מקרים של פרובוקציה מצד החיילים כלפי הפלשתינים שמנסים לשמור על קור רוח ולא להגרר לתגובה אלימה. 

הבוקר  החיילים הגיעו באחור ופתחו את המחסום ב- 7.45. במחאה לא-אלימה, התארגנו כ-100 פלסטינים, שהיו במקום, נעמדו במרחק מה מן השער וסרבו לעבור בו. החיילים הופתעו ונלחצו, ובמקביל הפעילים התקשרו אל המת"ק הפלסטיני ואל המת"ק הישראלי, ובפעם המי-יודע-כמה דרשו שייפגשו איתם ויאזינו למחאתם ולדרישותיהם.

בניגוד לפעמים קודמות, הובטחה להם פגישה בימים הקרובים.

נביאליאס. בפגישה שנקבעה מראש עם  המומחה לתשתיות באזור קלקיליה, נידונו שני נושאים: א. בעיית השפכים הזורמים מעת לעת מאלפי מנשה אל אדמות החקלאים בנביאליאס. ב. סיכון מתמשך שמהווה חציית כביש 55 עבור ילדים ומבוגרים. 

במהלך השיחה על עריצות הכיבוש, עלה גם אירוע מלפני 3 שנים שבו התושבים חיברו באר בכפר למערכת החשמל כדי לייעל את שאיבת המים. למחרת בא הצבא   הרס את החיבור והחרים את עמודי החשמל (13 במספר) ששימשו לחיבור הבאר, למרות בקשת התושבים לקבל חזרה את העמודים, סירב הצבא להחזירם.  לפני זמן מה הגיעה מן המינהל האזרחי תביעה לתושבים לשלם 20.000 ש"ח עבור דמי אחסון של העמודים.

צדק ישראלי!!