יום רגיל, שגרת כבוש.

6:10 עזון עתמה – רבים כבר עברו ויושבים בחוץ ליד המדורות המאולתרות ומחכים למעבידיהם. בתור כ 50 אנשים אך המעבר מהיר. לאחד העוברים שתיזמננו לקח  17 דקות לעבור – זמן שיא בקוצרו. כל הזמן יש מצטרפים חדשים לתור וכך אינו מתקצר למרות מהירות המעבר. יש 4 מעוכבים שיושבים בצד ואין אנו יכולות לדבר עמם אך לדברי המת"ק שהיה שם חלק מהזמן נתפסו עוברים בחור בגדר (שמעתם על פרצה הקוראת לגנב-  הנה היא) למרות שיש להם תעודות המתירות להם להיות בקו התפר. אמר שיעוכבו ולא היה ברור מה יקרה עמם יותר מאוחר כאשר התעודות שלהם יגיעו. התעודות עוכבו בגי'פ הסיור שתפס אותם ועדיין מסייר. היום יש 5 ילדי קפה שהבטיחו לנו שילכו לבית הספר בשעה 7.

7:05 חבלה – יש מעט שעברו כבר ובמחסום ממש אין אנשים. מי שמגיע מיד עובר. מפליא היום כמה יעיל הצבא הפך להיות? מענין אם זו שיטה או סתם יום טוב לפסלטינים היוצאים לעבודה בקו התפר.

יש כל הזמן טפטוף של עוברים שמתגבר לקראת שעת סגירת המחסום. שומרי הלילה חוזרים בעגלות עם חמורים ומעט אחרי 7 עבר אטובוס הילדים מערב רמאדין לחבלה לבית הספר. נראה שאיחדו את הבנים והבנות ועכשו יש רק אוטובוס אחד.

7:45 השערים נסגרים וכולם עברו.