בחבלה – בעיית מים. הבאר ליד המחסום אמורה היתה לעבור שדרוג מסולר לחשמל אך מושבתת מיום חמישי כי הצבא החרים את המשאבה החדשה והצנרת לחדוש הבאר למרות שניתנה לאנשי המשתלות הסכמה בע"פ לבצוע העבודה, שאינה עבודה חדשה אלא רק שדרוג של הקיים למשאבה יותר אקולוגית (חשמל במקום סולר) ויותר זולה להפעלה.

בעזון עתמה תורים גדולים בעיקר בגלל חוסר יעילות של החיילים וחלק מהזמן עבדו רק 2 עמדות בדיקה במקום 3. גם בחבלה העברת האנשים היתה מאוד איטית והמחסום נסגר, לאחר שעברו כולם, רק ב 8:25 .

6:10 עזון עתמה – קר מאוד, רק 7 מעלות בחוץ. כבר התרגלנו לחום וזה מפתיע. האנשים בחוץ מצטברים שוב לידי מדורות ואחרים בתוך הסככה. יש 6 ילדי קפה ותה והם כל כך קטנים, הצעיר נראה בן 9 אולי. לקראת השעה 7:00, 3 מהם הלכו הביתה – לבית הספר, אך אחד שנשאר , בן 13 אמר שאינו הולך לבית הספר, הוא צריך כסף. יש מעוכב אחד שעבר בחור בגדר. אנו מנסות להחליף מילה עם אנשי ה EAPPI הנמצאים מצידה השני של הגדר אך החיילים נלחצים ודורשים שנזוז מהגדר. זזנו. כאשר ניסו להזיזנו מעמדתנו הקבועה עמדנו על רגלינו האחוריות והם נסוגו. זו קבוצת חיילים חדשה והם מאוד לא יעילים בתפקוד מהחסום. מעל ל 80 איש מחכים בתור לעבור (בדרך כלל זה לא כך בשעות אלו) והמעבר איטי. בתחילה עובדות רק 2 עמדו בדיקה לאחר זמן מה נפתחת עמדה שלישית. אדם שתזמננו עבר ב 45 דקות. בשלב מסוים החיילים מנסים לסדר את התור וסוגרים את השער למעבר. אך זה לקח פחות מ 5 דקות והם שוב הפעילו המחסום. מספר אנשים קשישים הורשו לעבור ללא תור בשער המכוניות. לאדם אחד נפלה קופסת סיגריות במעבר והן התפזרו על הכביש וחייל עזר להרימן – אז גם זה קיים. כאשר עזבנו מעט אחרי 7 התור היה עדיין באותו אורך כשהיה כאשר הגענו, מה שבדרך כלל לא קורה ובשעה זו התור לרוב לגמרי מדולדל.

7:20 חבלה – תור ענקי, יחסית למקום, שלא נגמר אלא לקראת סגירת השער אחרי 8. החיילים מדי פעם לא מעבירים אנשים כי אינם מרוצים מהתור שאינו מסודר ויש בו ויכוחים וריבים. אבל כל העונשים האלו בסוף נגמרו בסגירת השער הרבה מעל לשעה היעודה. 7:30 אוטובוס הילדות עבר לכוון חבלה ללא בעיה. ואז מגיע הרועה ומספר לנו שיש בעיה במשאבה שהוחרמה על ידי הצבא. שמענו את פרטי המעשה משני מנהלי משתלות וגם ממפעיל הבאר שנמצא בה למרות שאין דרך להפעילה.

ובכן התקבלה תרומה מממשלת שוודיה לשדרוג משאבות בכל האזור. אנשי המשתלות שמחו לאפשרות לשדרג המשאבה מסולר לחשמל – חסכון באנרגיה ויותר אקולוגי. פנו למתאם הפעילות בשטחים אדם בשם דויד שאישר שניתן לעשות זאת שהרי אין זו בניה חדשה אלה תיקון/שדרוג הקיים – נא לזכור אנחנו בשטח C. מכיון שחסר היה חשמל בקו הקיים כיום מקלקיליה, בקשו ואישרו להם להתחבר לקו הקיים המגיע מחבלה (מתחת לכביש המערכת והגדר). בצעו את ההכנה לחבור לחשמל והביאו במשאית משאבה חדשה וצנורות על מנת בהזדמנות זו להחליף הצנרת הישנה שגילה 60 שנה. ביום חמישי הגיע נבואני – קצין המנהל האזרחי ואמר שהכל בסדר, אחריו הגיע חיים, שאחראי במנהל על תשתיות, וגם הוא לא הביע התנגדות ואז בחמישי בערב שוב מגיע חיים (כאשר אדם במשאבה) מגיעים אנשי מנהל וצבא , מחרימים את המשאית שהיתה שם , מחרימים את המשאבה החדשה והצנרת ולוקחים הכל עימם. אנשי המשתלות שהיו בסביבה לא העיזו להתערב מפחד החיילים.

ועכשו – אין משאבה אין מים ומה יעשו??? עדיין יש להם מעט מים בכלי האגירה שלהם אך הם יגמרו היום ואז איך ישקו הצמחים? למי אכפת?