06:45 שער חבלה – אמור להפתח ב 07:00 אז חשבנו שהגענו מוקדם ולא כך – המחסום כבר פתוח. נאמר לנו שמאתמול הוא מופעל החל מ 06:30. המעבר היה מהיר 25 עוברים ב 13 דקות.

האוטובוסים של הילדים הגיעו קרוב לשעה 07:00 וגם הם עברו במהירות.

07:30 שער ג'יוס צפון – בירידה לשער הרבה אבנים על הדרך כך שצריך לעשות סללום כדי להגיע לשער. השער סגור ומסוגר ואין נפש חיה. חזרנו לכפר לברר.

לגבי שעות הפתיחה קבלנו כל מיני אינפורמציות – שהשער נפתח מ 05:00 בבוקר עד 05:40 וגם שנפתח מ-05:45 עד 06:15.

האבנים כנראה הונחו על ידי ילדים שרצו לבצע עיכוב לחיילים. זאת מכיוון שלפני שלשה עד ארבעה ימים היו בכפר ביקורי צבא עם מצלמות שצלמו בתוך הבתים , זאת לפי אנשי הכפר שעימם דיברנו.

08:00 שער פלאמיה – עוברים טרקטור ואנשים וגבר עם עגלה וחמור . בחוץ צעיר המעוכב כי יש לו 4 כוורות דבורים שהוא רוצה להעביר לחממה להפריית הפרחים (עגבניות) ולא מאשרים לו לעבור, זאת למרות שהוא עושה זאת לעיתים קרובות – לדבריו, ואין בעיה. כאשר חזרתי למכונית לצלצל למת"ק הוא נקרא בחזרה לבקתת הבדיקה. החלטתי לחכות ולראות מה קורה , אך אחרי כ 15 דקות הוא יוצא מאוכזב – לא מעבירים. הוא כבר רצה לעלות למונית שתחזיר אותו ואת הכוורות לכפר אך עכבנו אותו, צלצלנו למת"ק ושם נאמר לנו שעשו אכן טעות ומותר לו לעבור והם ידאגו לכך. לא עברו 5 דקות והצעיר עם הכוורות הורשו לעבור. כאשר עבר, חייל רצה לבדוק מה יש לו בקרטונים (בכוורות) אך חייל שני השביע אותו שלא יעיז לגעת כי הוא פוחד מהדבורים – וזה חייל בצבא ההגנה לישראל.

הפחדן אמנם פוחד מדבורים, אך מאיתנו אינו פוחד ובעזבנו קרא לנו שרמוטה!

סתם מתוך עניין ברצוני לספר שהכוורות הן מקרטון ויש להן יציאה בצד מפלסטיק, כעין דלת שניתן לפתוח וגם ניתן להרים המכסה ולראות מה קורה בפנים כי יש חסימה מפלסטיק שקוף. הכוורות הן מתוצרת יד מרדכי ותאריך האריזה שנרשם עליהם הוא של היום. מצאנו שהדבר די מרשים.