חווארה, בית פוריק, עוורתא, זעטרה, יום רביעי אחה”צ, 26.7.06 צופות: יהודית ל., הגר ל. (מדווחת)המלחמה בלבנון ובמיוחד הרג 9 החיילים בקרב בבינת-ג’בייל באותו יום, הדהדו בעצמה בהתנהלות הצבא ככח כיבוש בשטחים. הגבלות מעבר ותנועה:1. בכל איזור השומרון מחסומי דרכים הפועלים במתכונת “בדיקות עומק”, דהיינו מעבירים מכוניות באיטיות או בעצירת תנועה מוחלטת. בצומת בורין פקק תנועה הנמשך שעות: מוניות פלשתיניות, משאיות, מכוניות מתנחלים והרבה סוגי רכב צבאיים תקועים בין שני מחסומי דרכים: האחד על כביש 60 דרומה, בפאתי הכפר חווארה; השני במעלה כביש 60 מעל הצומת בכיוון מערב. הפקק החל בשעות הצהריים, ונמשך שעות ארוכות. בשעה 19:00-19:35 גם אנחנו נתקענו בו. בערך באותה שעה הגיע צוות משטרה והתחיל לפנות את הצומת בשיטה הידועה: מכוניות פלשתיניות נוסעות אחורה להמשך המתנה, מכוניות ישראליות נוסעות קדימה. תוך כדי יציאה מהפקק אנו שומעות שמפקד כלשהו מכריז על “הפסקת חיים”. אז עכשיו המכוניות הפלשתיניות עמדו באופן רשמי ללא אפשרות להתקדם ולעבור את הצומת. עזבנו את הצומת בתסכול וייאוש. לא יכולנו להשאר כי לא היה היכן לחנות והחיילים לא הרשו לאיש לצאת מהמכוניות. הם נראו מאוד מבוהלים מהפקק שיצרו. מתנחל שעבר ליד מכוניתנו קילל אותנו בצעקות והיכה במכונית.2. במחסום חווארה לא הסכים המפקד למסור לנו מהן ההגבלות אך ידוע לנו שהבידול על גברים צעירים משכם והכפרים שבכתר נמשך.3. במחסום בית-פוריק:– תושבי הכפרים עזמוט, דיר אל חטב, סאלם, בית דג’ן ובית-פוריק – רשאים להכנס לשכם.– תושבי שכם- גילאי 18-25 מנועי מעבר. תושבי טול כרם גילאי 15-35 מנועי מעבר.– תושבי ג’נין – איש אינו רשאי לעבור לשכם או ממנה.– תושבי בקעת הירדן – איש אינו רשאי להכנס או לצאת משכם שרך מחסום זה.– בעלי רכב – תושבי בית דג’ן ובית פוריק רשאים לעבור לשכם ללא אישור. כל היתר צריכים אישור (מוניות, מכוניות שאינן נהוגות בידי תושב בית-פוריק או בית-דג’ן.4. הכביש ממחסום חווארה מזרחה – התנועה לפלשתינים אסורה, גם רכב וגם הולכי רגל. משאיות אשר נסעו עליו אל מחסום גב-אל-גב בעוורתא או אל בית-פוריק – הנהגים נעצרו. אין כל שלט על הכביש האוסר תנועה של פלשתינים עליו. [מדוע האגודה לזכויות האזרח איננה מתערבת? אם הצבא החליט לאסור תנועת פלשתינים על הכביש, שיציב שלט גדול המודיע על כך. יהיה שלט, אפשר יהיה לתבוע את ישראל.]5. אנשים מעוורתא ואודלה אשר עברו משכם ומכפר קליל ליד מחסום גב-אל-גב [“זולגים” בלשון הצבא] עוכבו לשעתיים. פירוט לפי זמנים: 14:00 – צומת זעטרה – התנועה זורמת, כ-10 מכוניות מצפון.בדרך ל זעטרה קיבלנו דו”ח תנועה על עקיפה בקו לבן (הדו”ח שקרי). המכונית היתה רכב משטרה סמוי, פחדנו לעצור כי חשבנו שאלו מתנחלים .14:30 – צומת בורין [יצהר] – 53 מכוניות ממתינו בתור מכיוון צפון ומערב. הבדיקות איטיות מאוד.14:35 – מחסום חווארה. מגרש חניה מלא עם מוניות, תנועה ערה של הולכי רגל.במחסום עצמו כ-200 אנשים בתור, התור מתקדם לאט מאוד. שתי עמדות בדיקה, ובנוסף תור לנשים וגברים מבוגרים הפתוח רוב הזמן. בעמדות, הבדיקה מדוקדקת ומשפילה מהרגיל: הרמת כל הלבוש העליון עד גובה הכתף כמעט, הפשלת שולי המכנסיים עד הברך, סיבוב מלא על המקום. זמן המתנה. בתור הרגיל שעה, בתור ההומניטרי 30 דקות. 8 מכוניות בתור היציאה משכם. צעיר מוחזר לראשית התור ע”י מפקד המחסום. רוב העוברים הם סטודנטים החוזרים משבוע לימודים. אני משוחחת עם כמה סטודנטיות הלומדות IT.בדיקות נוסעי מכוניות כוללת: בדיקת תיקים מדוקדקת על הכביש(אין מכונת שיקוף במקום) , בדיקה גופנית כמו בתור הרגיל: הרמת חולצה וגופיה עד גופה הכתף, הפשלת מכנסיים, בדיקת תעודות זהות של כל הנוסעים. בתא הסגור בצד האחורי מעוכב, אני מציצה לתוך התא ורואה שעל מצחו פלנלית ומשערת שהובא למחסום קשור עיניים. הוא אינו עונה לשאלותי, כנראה אינו מבין עברית או מפחד. למרות שאין בידי פרטיו האישיים ואינני יודעת מתי נעצר, אני מדווחת למוקד של הצבא.15:35 – המעוכב משוחרר. סככת המעוכבים הפכה לסככת המתנה של נשים לבניהן או בעליהן הנמצאים בתור הרגיל.15:40 – 8 מכוניות בתור היציאה משכם, בכניסה לשכם אין תור. לפחות 250 אנשים במחסום. הממתינים בסככה עומדים בצפיפות רבה והתור גולש כבר אל מחוץ לסככה. 16:15 – קבלנו טלפון ממיקי על עצירת מעבר מוחלטת במחסום צומת בורין[יצהר]. נסענו לראות – הצומת פקוקה, תור ארוך מכל שלושת הצדדים, אין לנו אפשרות להתקרב אל עמדות הבדיקה, אך ראינו כי מעבירים מכוניות, אם כי באיטיות רבה מאוד והצומת פקוקה בגלל שמכוניות ישראליות (מתנחלים , צבא ואחרות) עוקפות את התור על נתיב נגדי. הולכי רגל שכבר עמדו למעלה משעה במחסום חווארה, נסעו כחצי קילומטר ונחסמו לשעות ארוכות במחסום זה.16:35 – הסתובבנו ונסענו לבית פוריק. התקשרנו למוקד לדווח על החסימה. במוקד אשרו שהם יודעים, ושכל האיזור נתון תחת “הפסקות חיים”. למעשה הדיווח של המוקד היה גרוע אפילו ממה שראינו בשטח בשלב זה. לאורך הכביש בין מפקדת החטיבה למחסום גב-אל-גב בעוורתא הוצבה גדר תיל-סכינים חדשה, כנראה לחסימת אנשים המעדיפים לעבור שלא במחסום (זולגים בלשון הצבא).16:45 – מחסום בית-פוריק. תנועה מועטה של הולכי רגל או מכוניות. שני מבוגרים מעוכבים. האחד –נהג משאית מבוגר מיריחו, אשר השאיר את המשאית בשוק הסיטונאי בביתא, עבר דרך מחסום חווארה לשכם, משם לבית-פוריק לחתונה ועתה רוצה לחזור לביתא (הוא חייב לחזור דרך שכם). לדברי המפקד הוא אסר עליו לצאת משכם לבית-פוריק (בגלל איסור על תושבי בקעת הירדן לעבור מזרחה משכם) אך הוא חמק דרך המחסום. שימו לב שהאדם עבר למספר שעות כדי להשתתף בחגיגה (חוגגים שעברו עם החתן-כלה הכירו אותו), שהוא צריך לחזור לביתא כדי לקחת את משאיתו העמוסה בירקות- ופירות ולנסוע ליריחו בדרך המותרת לו. המסורב השני הוא פועל בנין העובד בבנית בית-ספר בבית-פוריק. בגלל שהוא נושא תעודת זהות מטובאס אסור לו לעבור מזרחה משכם. הודענו למוקד. הבנו ממפקד המחסום שהם ישוחררו מאוחר יותר. ואכן כאשר שבנו שוב למחסום, בסביבות השעה 18:00, הם כבר לא היו שם.17:20 – כאשר יצאנו מהמחסום ראינו במגרש המכוניות מחסום פתע לכיוון בית פוריק, שהוצב 150 מטר ממחסום הקבע. תעודותיהם של כל הגברים העוברים נבדקות דרך הקשר ולא באמצעות רשימות – אנשים שזה עתה נבדקו במחסום הקבע. ועכשיו מעוכבים: בעל, אשה ותינוקת. הבעל המחזיק בתינוקת, נדרש להראות תעודת זהות לחיילים ועשה זאת .דבר עם החיילים בעברית. עתה הוא פנה לאשתו ודיבר אתה בערבית. אחד החיילים דרש לדעת מה אמר לאשתו, הוא מסרב לומר לו. החייל, שאינו שייך לצוות החיילים (עפ”י לבושו הפקידותי), צועק על הפלסטיני, דוחף אותו. הפלסטיני צועק עליו בחזרה וכמעט פורצת שם תגרת ידים. החיילים, ובעיקר הצנום שאינו מהצוות, דורשים מהפלסטיני שימסור את הפעוטה לאשתו (כולנו מבינים שזה כדי לאזוק אותו) הוא מסרב. אנחנו מנסות להרגיע ומסבירות לחיילים כי אסור להם לדרוש את זה ממנו. לאחר שתעודתו נלקחת לבדיקה, ונראה שהחיילים שמים את “הפקיד” במקומו [אולי הוא מתנחל, איננו יודעות. הוא חיפש הזדמנות להראות לפלסטינים “מי הגבר כאן” ונראה כמו אפרוח שאינו יודע את מקומו] אנחנו עוזבות ומחליטות לחזור מאוחר יותר.17:40 – מחסום גב-אל-גב בעוורתא. 12 מעוכבים, בתוכם 2 נהגים אשר נסעו בכביש האפרטהייד ממחסום חווארה ליד מחנה החטיבה. אחד מהם עם שני ילדיו, כל היתר תושבי האזור שהלכו בדרך שאסורה עליהם לפי נוהלי הכיבוש הבלתי כתובים (קרי, לא דרך המחסום). לקחנו את השמות והודענו למוקד. לאט לאט התחיל השחרור. 18:00 – שעת סגירת המחסום מגיעה, החיילים מעבירים משאיות אחרונות. בקדמת התור נבדקת משאית צהובה ביציאה משכם. מפקד המחסום וחייל נוסף בודקים אותה. המפקד הולך עם הנהג מסביב למכונית, החייל הנוסף פותח את הדלת של הנהג, מפקד המחסום מורה עתה לנהג ללכת אל קדמת המכונית, הדבר הבא שאני רואה: חפץ כלשהו מושלך על האדמה, החיילים אוזקים את הנהג. החיילים טוענים כי מצאו כדור של רובה בתא הנהג. מפקד המחסום מציב חייל בנשק שלוף מכוון לראשו של הנהג האזוק. הנהג לא הוציא מילה מהפה, לא ניסה להתווכח עם החיילים, להגן על עצמו. התנהגותו מעידה כי הבין שסדרו אותו. החפץ שהושלך על האדמה היה כדור של רובה (חלוד למדי). אני מבקשת ממנו את פרטיו האישיים והטלפון בביתו כדי להודיע למשפחתו. הוא מבולבל אך מוסר פרטים. בבית לא מבינים עברית או אנגלית. אחר כך לא עונים גם כאשר אני מבקשת מאחד העובדים במקום להתקשר למשפחה. אני מודיעה למוקד את פרטי הארוע ואת השערתי שמדובר בתרגיל הידוע והמוכר של הטמנת כדור במכונית ע”י החיילים.18:30- אנו חוזרות לבית פוריק. המעוכבים המבוגרים כבר לא נמצאים שם, מחסום הפתע עוד קיים – המעוכבים (כולל בני הזוג והפעוטה) כבר לא נמצאים שם. משאית שעברה על כביש האפרטהייד נעצרת החיילים לוקחים לנהג את תעודת הזהות ומורים לו לנסוע למחסום הקבע. איננו ממשיכות . שוחרר מחסום הפתע.18:45 – בחזרה למחסום עוורתא. בכניסה ליד בתי המגורים, אנחנו עדות לסופו של אירוע בו נעצרים 12 ילדים \נערים, ונדחפים ע”י שני חיילים. הדחיפות מפסיקות כאשר החיילים רואים אותנו (אחר כך יסביר המפקד כי אחד הילדים ניסה לחטוף לו את הנשק). הנערים והילדים ניסו לעבור שלא דרך מחסום חווארה. הם אמנם משכם ומכפרי הכתר, אך נראים צעירים מגיל 18. הבנו כי הם ישוחררו מאוחר יותר. מפקד המחסום נראה לנו אמין בהבטחתו. היינו עייפות מדי מכדי לקחת שמות וטלפונים, ובהמשך ידענו כי ממתין לנו מחסום בורין וטלפון ממחסום ג’בארה על עיכוב למעלה ממאה הולכי רגל בעלי אישורים חקלאיים. הנהג האזוק כבר עם פלנלית על העיניים, כפות ידיו כחולות, אנו מעירות על כך לחיילים ודורשות לשחרר מעט את האזיקים. (ראו בתמונה המצ”ב). עוברות ליד מחסום חווארה, עדיין הרבה אנשים במחסום איננו נעצרות.19:05 – מחסום בורין [יצהר] פקוק. במוקד אומרים שיש התראה ובעצם זו עצירת חיים. החיילים מסתובבים בין המכוניות ונראים מבוהלים ואובדי עצות נוכח הפקק שיצרו. אנו רואות את זאכאריה ומזמינות אותו לנסוע עמנו לג’ית. החיילים ניגשים לשאול את מי הכנסנו למכונית. מפקדם צועק עליהם “אל תדברו איתן”. אני יוצאת לרגע מהמכונית לראות האם זו עצירה מוחלטת או פקק. חייל צועק עלי להכנס מייד בחזרה “את רואה שאיש אינו מסתובב ברגל” [למעט מתנחלים, שאחד מהם עובר לידנו, מקלל ודופק על המכונית].עדיין פקוק לגמרי. רכבי צבא ומשטרה תקועים כולם גם כן. שוטרים מיחידה מיוחדת מתחילים להסדיר את התנועה, כך מתאפשר לנו לצאת בכיוון ג’ית. תוך כדי היציאה מהמחסום מוכרזת “הפסקת חיים”. לא ברור לנו אם מותר לנו לנסוע או לא, המתנחל המאיים שוב מגיע למכוניתנו ועתה הוא אלים מקודם. אני מחליטה לנסוע משם מהר ככל האפשר.19:50 – מחסום ג’ית מצד מזרח אין מכוניות , אנחנו רואות אוטובוס מעוכב בכיוון מזרח, כנראה לבדיקת תעודות. הרבה מכוניות מכיוון מערב (טול-כארם ובית-איבא) אך אין “הפסקת חיים”. איננו מתעכבות יותר.20:00 עזון – עדיין חסומה במחסום לבנים גדולות. יציאה מערבית מעזון ל’קלקליה מכשול עפר.