חווארה וצומת תפוח, יום ג’ 19.7.2005 בוקר משקיפות: נינט ב’, אהרונה מ’, נורית ו’, דינה ע’ (מדווחת) אורחת: נאוה 7.45 צומת תפוח כ-15 מכוניות ממתינות מכוון שכם לעבור לכוון רמאללה והסביבה אבל כפי שכבר נכתב יש בידול, שני חיילים נמצאים בעמדת הבידוק בודקים תעודות ורישיונות אך נותנים לעבור רק לאזור שכם, הולכי רגל שמגיעים לא יכולים לעבור, איש מערכת החינוך שרוצה לעבור מעוורתא לסלפית מספר לנו שכבר 3 ימים הוא מגיע למחסום וחוזר הביתה. הוא חרד למקום עבודתו. סטודנט מבקש לעבור לרמאללה ונאסר עליו לעבור, גבר מבוגר שאשתו מאושפזת ברמאללה מבקש לנסוע לשם ומסורב אנחנו פונות למוקד ההומניטארי שמפנה אותנו למת”ק שמסביר שיש בידול ולכן רק מקרים הומניטרייםיעברו. אנחנו מנסות לעזור לגבר שאשתו מאושפזת ברמאללה. התשובה הראשונה היא אי אפשר. לבסוףמפנים אותנו לערן מהמת”ק שיתפנה רק בעוד שעה, הוא בישיבה. הצענו לאיש ללכת הביתה, כל כך חם.נודיע לו מה לעשות. כעבור כשעה מתקבלת תשובה שעליו ללכת לקישור הפלסטיני זה יפנה לישראליוהוא קרוב לודאי יקבל אישור. כשחזרנו אליו עם התשובה הסתבר שהוא מצא דרך משלו והגיעלרמאללה.החיילים מאד עוינים כלפינו ומבקשים אותנו להתרחק, לא עונים, לבסוף מזמינים משטרה כחולה שמבקשת אותנו לעבור לצד הדרך.בינתיים הגיע למחסום תגבור והשיירה מתקצרת. אישה חולה מגיעה עם משפחתה בדרך לבית חולים ברמאללה, לה ולבנה נותנים לעבור שאר המלווים ביניהם בעלה חוזרים הביתה.עזבנו את המחסום לקראת השעה 9.00 בדרכנו לחווארה. חווארה דרום שוב פועלים דוכנים שונים והרבה מוניות ממתינות לנוסעים, אלא שהיציאה מכוון שכםמאד דלילה. מדרום לצפון לתוך שכם תנועה ערה של עוברים בחום ובשמש הקופחת וגם הרבה ילדים- חופש. חווארה צפון מעט אנשים יוצאים משכם, הם יודעים על הבידול, החיילים מאד אדיבים, מפקד המחסוםמ’ יעיל ומתחשב אמהות עם עגלות לא עוברות בקרוסלות אלא מסביב, כך גם נכים, בכל זאת המראה קורע. אדם מבוגר מאד נשען על שני מקלות ונתמך ע”י צעיר שמלווה אותו הולך את הדרך ממחסום למחסום , ניסיתי להציע להם לעצור מכונית עבורם מכונית שתעביר אותם למחסום הדרומי המבוגר שטוף זעה סרב.קייטנת ילדים מבי”ס יסודי עוברת בדרכה לראמללה וירושלים, הם מצוידים בכל האישורים.אישה שחשה ברע עוברת על גבי עגלה מדרום לצפון.גם המכוניות בכניסה לשכם עוברות ללא בעיה, לא יותר משתי מכוניות ממתינות מספר דקות בלבד.אמבולנסים אוטובוסים עם ילדים שמחים, הכול אמנם יעיל ואדיב אך תחת עינם הפקוחה של החיילים.מכוון שכם תנועת המכוניות יותר איטית, אך אין שיירה ארוכה של מכוניות,הבדיקות מאד קפדניות.בזמן שהיינו שם היה מעוכב אחד לכמה דקות, מסתבר שיש בעיה בתעודה שלו כל יום מעכבים אותוולאחר בדיקה משחררים.למחסום מגיעה אם ו-4 ילדים בעלי תעודות זהות ישראליות, הם גרים בשכם ובקיץ יוצאים לבקר משפחה, גם הם עוברים.מעשה טוב שעשו הבוקר מפקד המחסום ונציג המת”ק נ’ : שתי נשים מגיעות למחסום בדרכן לאריאללמרפאת עיניים. אחת הנשים הולכת ומאבדת את הראיה ויש לה פגישה עם רופא, אלא שאין לה שום אישור.המלווה שלה שעבדה 13 שנים באריאל רוצה לנסוע איתה. לשאלת החיילים מדוע רופא באריאל? התשובה היא כי הרופאים שם יותר טובים.מפקד המחסום מ’ ונ’ מנסים להשיג לה אישור מעבר, האישה מתקשרת לרופא שמדבר עם א’ ומסביר שהוא הרופא ימתין באריאל עד 11.00. למחסום מגיע ג’יפ עם נציג מהמת”ק עם אישור לנשים לצאת.בשעה 10.15 הן נכנסות למונית ותקוותינו שאמנם הגיעו בזמן. עזבנו לקראת השעה 11.00 לאחר שעברנו במחסום בית פוריק שהיה ריק מאנשים.בדרכינו חזרה בצומת תפוח כ-10 מכוניות ממתינות.בשעה 13.00 התקשרה אלי אילת ומסרה שנהג שאיתו היא בקשר מדווח על המתנה ארוכה ביציאהמשכם, במשך שעות הצהריים הייתי בקשר עם אנשים מהמת”ק שניסו לעזור אך לדברי הנהג המעבר מאד איטי הבדיקות קפדניות במיוחד ביציאה משכם.