זעטרה, חווארה, יצהר,עוורתה, יום רביעי 22.3.06 אחה”צ משקיפות: סמדר ה., אטסוקו י. (עיתונאית אורחת) דב ל. (מדווחת)תרגום לעברית: חנה כ. סיכום: נאמר לנו בזעטרה שאנשים בגילים שבין 16 ל-30 מטול כרם וג’נין אינם מורשים לנועדרומה. תעודת הזהות של נהג ניתנת למישהו אחר בטעות והוא חייב לחכות עד שהיא תוחזר.כדי לאפשר שהנשק של אנשי המשטרה הצבאית ייבדק על ידי קצין, נסגרת עמדת בדיקה וטור מכוניות שבו רק 14 כלי רכב הופך במשך 15 דקות לטור של 40 מכוניות. בערב, כשאנו עוברות שם בשעה 19:00 יש טור של 50 מכוניות בזעטרה.נאמר לנו בחווארה שהשוק בביתא נפתח מחדש. מחסום חווארה צפוף ומלא באנשים הדחוקים יחד כדי לעבור בקרוסלות. זה לקוח עשרים דקות בתור ההומניטרי ואשר לתורים הרגילים אין אפשרות לעקוב מאחר שאנשים נעלמים בתוך הדוחק לפני הקרוסלות. אנשים הנכנסים לשכם נבדקים גם הם. לאוטובוס שבדקתי, אשר נראה שהוא בסוף תור המכוניות העוזבות את שכם כאשר הגענו, לקח שעתיים וחמש עשרה דקות לעבור במחסום. מי יודע אם לא חיכה עוד לפני שהגענו ושמנו לב אליו. המעוכבים בחווארה היו בעיקר סטודנטים שניסו לעקוף את המחסום. כמה מהם עוכבו למשך שעה וחצי. מעוכב צעיר הושאר בתא בין המערכת הראשונה והשניה של הקרוסלות, על הרצפה כשידיו קשורות מאורי גבו, משום שניסה לעקוף את המחסום וקילל קצין (ראה למטה את הפרטים ב-16:25). מעוכבים הם מקרים נפוצים בעוורתה מאחר שכמה סטודנטים שעוזבים את שכם ורוצים להגיע לכפר שלהם (עוורתה) עוקפים את המחסום בחווארה וחותכים דרך השדות.אנו יצרנו מפלצת שאינה ניתנת לריסון הנקראת מחסומים, מקום שבו אנשים נאלצים לעמוד בשורות, צפופים כסרדינים, כדי להידחף ולעבור בצוואר בקבוק, שבו נכים, משפחות עם ילדים קטנים, חולים, זקנים ואנשים שנושאים חבילות גדולות חייבים לעמוד בתור, שבו כולם נדחפים ונהדפים האחד על ידי השני ועל ידי החיילים, שבו מפקדים עליהם כמו על ילדים ואחר כך מענישים אותם אם הם מנסים למצוא דרך לעקוף את המחסום או להידחק בתור. כמה פנינים ששמענו אתמול היו כאשר התלוננו על עיכוב בתור עונש:”התפקיד שלנו הוא להעניש. זאת הסיבה שאנחנו כאן”, או “הם עוברים על חוקי מדינת ישראל”.13:36 זעטרה –חמש מכוניות בתור ממערב כששני חיילים בודקים. 17 מכוניות בתור מצפון עם שלוש תחנות בדיקה פתוחות (אחת לתור הומניטרי ולישראלים). אין בדיקה של מכוניות הנוסעות דרומה. נאמר לנו שהן נבדקות רק כשיש “התראה חמה”. יש הפוגה במתח כאשר חב”דניק צעיר הולך ממכונית למכונית ומחלק עלון שבו נטען שהמשיח יבוא אם כולנו נקיים את שבעת החוקים שהם: אמונה באלוהים, כיבוד אלוהים, כיבוד החיים, כיבוד זכויות האחרים, כיבוד המשפחה, כיבוד יצורים חיים ורדיפת צדק. הפלשתינאים מחייכים, החיילים מחייכים, אנו מחייכות. רוב החוקים האלה הם דברים שכולנו רוצים בחיינו. החב”דניק מוסר גם לנו עלון, מרים ידיו לשמיים ואומר “המשיח, רק המשיח”. אנו נמצאים במצב שבו כל האירוע הזה במחסום הופך גם למגוחך וגם לנעלה.יש כלב יחד עם מאלפו במחסום. נאמר לנו על ידי חייל שהמחבל המתאבד שנתפס אתמול (מרס 21) בכביש מס. 1, עבר פה, כך שעליהם להיות זהירים יותר. ג’יפ עם חמישה שוטרי מג”ב עורכים הפסקת קפה במגרש החנייה. יש שם חמישה שוטרי מ”צ ושלושה חיילים.13:47 תור אחד לבדיקת מכוניות מבוטל כאשר שוטרי המ”צ הולכים למסור את נשקם לבדיקה על ידי סרן שהגיע זה עתה במכונית אזרחית. המכוניות הפלשתינאיות חייבות עתה להידחק לתור אחד במקום בשניים. זה גורם לתקלות מאחר שאלה שהיו בתור שנסגר עתה, מנסים לנוע אל התור השני. התור ההומניטרי\ישראלי נשאר פתוח.13:58 אנחנו רואים מכונית בצד. הנהג לבוש היטב, בן שלושים פלוס מקילקיליה והוא מחכה בחוסר סבלנות. איבדו את תעודת הזהות שלו. מסתבר שכאשר הוא מסר את התעודה כשהוא עבר, היא נמסרה למישהו אחר. בתחילה מנסה הקצין לטעון שהתעודה לא אבדה ומחפש אותה בכל מקום. אחר כך הוא מטלפן למת”ק. הפלשתינאי אומר שאינו יכול לנוע לשום מקום. בתעודת הזהות שלו יש גם . הכרטיס המגנטי שלו הוא לא רוצה באמת שנעזור לו. הוא נראה בטוח שהדברים יסתדרו, למרות שהוא מרוגז מאד.14:03 שוטרי המ”צ חוזרים והתור השני נפתח שוב אלא שעתה יש 40 מכוניות בתור.14:10 מונית מגיעה מן הצפון ותעודת הזהות האבודה מוחזרת.14:19 מכונית ששמתי לב אליה ב-13:59 עוברת (19 דקות). אנו עוזבות.14:24 יצהר. מחסום פתע שבודק מכוניות בדרכן דרומה. יש שתי מכוניות בתור.14:29 חווארה שני חיילים בודקים את האנשים הצעירים כשהם נכנסים לשכם. מלבד למשך תקופה קצרה בסביבות 15:00, הבדיקה הזאת של תעודות זהות כאשר צעירים נכנסים לשכם, נמשכת במשך כל המשמרת. נאמר לנו שמחפשים אנשים הנמצאים ברשימה.יש שני מעוכבים והם נהגי מכוניות. הם אומרים שהם מחכים כבר שלוש שעות. הם מחכים לתעודות הזהות שלהם. המכוניות שלהם נמצאות בצד של שכם. אין תנועה בכיוון שכם. לפחות 100 אנשים מחכים בתור הולכי הרגל. יש חייל אחד בתא שבודק תעודות זהות. אין כרגע תור הומניטרי. אני שמה לב לאדם שמחכה לתור ההומניטרי. שתי תחנות לבדיקה גופנית וחבילות, בין שתי מערכות הקרוסלות. אחת בצד מערב ואחת בצד מזרח של המחסום. אנשים דחוקים וצפופים כאשר הם מנסים להידחק למערכת הראשונה של קרוסלות. כ-11 מכוניות עוזבות את שכם.14:46 אנו מתקשרות למוקד ולמת”ק בעניין שני נהגי המונית. מת”ק אומרים שישלחו מישהו (אף אחד לא מגיע מן המת”ק עד 16:15 למרות שב-15:42 נאמר לנו בטלפון שיש שם נציג).אחד מנהגי המוניות המעוכב משוחרר ונאמר לו לנסוע בכיוון ההפוך משכם. אנו מבינות מאוחר יותר שהדרך החדשה שבה נכנסים לשכם, דרך האזור המגודר בצדר המזרחי של המחסום, הוא מקור לבלבול. כאשר נאמר לפלשתינאים ללכת בדרך ההיא כדי לחזור לתור או כדי להגיע לשכם הם חושבים שהם נשלחים בכיוון ההפוך והם מנסים להתווכח עד שהם מדי מתוסכלים להמשיך בווכוח או שהם מבינים את השיטה החדשה. מיניבוס עומד במחסום כלי הרכב שעוזבים את שכם ורק בשעה 15:05 הם בודקים אותו (פירוש הדבר 20 דקות לבדיקה אחרי שעומדים, לפי אומדני, בערך שעתיים בתור).התור ההומניטרי נפתח. האדם ששמתי לב אליו בשעה 14:29 עובר.14:50 אני עומדת ליד כלי הרכב הבאים משכם. אני רואה אוטובוס גדול שנראה כאילו הוא עומד בסוף התור או בקרבתו. (הוא מגיע למחסום בשעה 16:52 ונבדק עד שעה 17:15. סך הכל שעתיים מ-25 דקות מהרגע ששמתי לב אליו בתור).מפעם לפעם מנסים מקרים הומניטריים קשים לעבור מבלי לעמוד בתור ונאמר להם לחזור לסוף התור. זה כולל אדם נכה קשה, אב צעיר שמחזיק תינוק קודח, זוג עם חמישה ילדים קטנים מאד. בלחצנו נעתר החייל לעיתים אך אנו רואים שהוא מודאג. הוא מסביר שאם הוא מרשה למקרים מסויימים לעבור יחכו אחרים מחוץ למחסום בתקווה שיוכלו לעקוף את התור וזה מעמיד אותו במצב מאויים משום שאז עומדים מאחוריו אנשים כאשר הוא בודק אחרים בתוך המתחם של המחסום. כאשר הוא מרגיש שהוא מאויים הוא חייב לסגור את התור ההומניטרי ולשלוח את האנשים העומדים מאחוריו לסוף התור. שוב אנו רואות איך תקנות וחוקים אבסורדיים של המחסום יוצרים בעיות במקומות שצריך למצוא פתרונות חדשים.14:59 אנו מתקשרות למוקד ולמת”ק להתלונן. מת”ק אומרים שיש מישהו בדרך למחסום. במוקד אין תשובה לעניין נהג המונית שמעוכב עדיין. התור ההומינטרי שנסגר כמה דקות קודם, נפתח שוב. אני שמה לב לאשה מבוגרת עם פרחים בתור ההומניטרי שאינה עוברת עד השעה 15:20 (21 דקות). אינני מסוגלת לעקוב אחרי אלה שאינם בתור ההומניטרי משום שהם נעלמים משדה הראייה שלי בדוחק סביב הקרוסלות.15:05 חיילים הפסיקו לבדוק גברים צעירים הנכנסים לשכם. (בשעה 15:21 אני רואה שהם בודקים שוב ואינני יודעת מה היה משך הזמן שבו לא בדקו). נהג המונית המעוכב עוזב את המחסום. התור ההומניטרי נסגר שוב. אין הולכי רגל שעוברים בצד המערבי של המחסום. הצד המזרחי של המחסום עדיין בודק אנשים. המיניבוס שציינתי קודם עוזב את המחסום (ראה 14:46).15:14 איש צעיר שנבדק בצדק המערבי של המחסום נשלח לצד המזרחי שבו שמים אותו בתא ובודקים אותו בצורה עוד יותר יסודית כאשר שלושה חיילים עם רובים שומרים עליו. אחר כך הוא מעוכב (מעוכב עד 16:34).15:20 התור ההומניטרי נפתח שוב והאישה המבוגרת עם הפרחים עוברת (21 דקות אחרי שראיתי אותה בתור).15:21 שוב בודקים את תעודות הזהות של הנכנסים לשכם.15:25 מגיע אוטובוס בתחנת הבדיקה לרכבים המגיעים משכם. גברים ונשים מורדים מן האוטובוס. הבדיקה נמשכת עד לשעה 15:42 – 17 דקות.15:27 שמונה מכוניות בתור להיכנס לשכם. אני שמה לב לאיש מבוגר עם כובע ירוק בתור ההומניטרי. הוא עובר בשעה 15:40 (13 דקות). עדיין אין אפשרות לעקוב אחרי הגברים הצעירים יותר שנבלעים על ידי הקרוסלות.15:42 בערך 200 אנשים או יותר בתור. אנו מתקשרים למת”ק לשאול מתי הם באים. הם אומרים שיש במקום נציג מת”ק אך זה לא נכון. אדם נכה קשה ומעוות על קביים מגיע לאזור של מחסום המכוניות הבאות משכם. הוא חיכה כבר שעתיים במכונית בסוף התור. הוא לא מסוגל לחכות יותר. הוא יצא מן המכונית וצעד בקושי רב לראש התור. הוא ביקש שחייל יתן לו לעלות למכונית הראשונה שתעבור. החייל לא הבין בדיוק מה הוא רצה ואמר לו שיהיה עליו לחכות. האיש התחיל להתרגז מאד ולאבד את סבלנותו ואמר שהוא לא מסוגל לחכות יותר. לא היה לא זמן והוא ניסה לטפס לתוך הקרון שנושא מטען דרך המחסום אולם הוא לא הצליח להיכנס אליו. זה היה מחזה מחריד. סמדר וחייל אחר הבינה מה הוא רוצה והביאו אמבולנס, שהיה בדיוק אחרי האוטובוס שעזב בדיוק את המחסום, כדי שיקח אותו.15:49 שלושה חיילים מגיעים ואומרים שהם באו לעזור לחיילים האחרים.15:53 שבעה סטודנטים מעוכבים. החיילים אומרים לי שהם ניסו לעבור בין העצים במקום לעבור במחסום. יהיה עליהם לחכות כעונש. כשאני אומרת שהתפקיד שלהם אינו להעניש התגובה היא: התפקיד שלנו הוא להעניש. זאת בדיוק הסיבה שאנחנו כאן”. אנחנו מדברות עם המעוכבים. הם אומרים שלא ניסו לברוח ושהחיילים בלבלו ביניהם ובין אנשים אחרים.16:02 כאשר אני עומדת באזור מערך הקרוסלות השני, אני מבינה שרחק קרוסלה אחת במערך הקרוסלות השני פתוחה ושעל האנשים לנחש איזו קרוסלה זאת, ולעיתים קרובות טועים.בולדוזר ענקי נכנס לאזור המחסום ומתחיל לעבוד ויוצר מעצור באזור שבו אנשים רוצים לעזוב את המחסום, וכאשר הפועלים מתחילים בעבודתם יש רעש מחריש אוזניים של מתכת שנזרקת על מתכת.עכשיו נוספה האטרקציה הזאת לאזור הצפוף באנשים המחכים בתור, אנשים שנבדקו אך מחכים לידידים ובני משפחה, מעוכבים, חיילים וכלי רכב בשני הכיוונים.16:05 לנהג משאית שבא מחברון ונתפס בכביש מעוורתה לחווארה נאמר שהוא יכול לנסוע לשכם אך לשום מקום אחר. הוא אומר שאם יסע לשכם לא יוכל לעזוב. למשאית שלו יש רשיון אבל לו אין. הוא מחכה לנס שיאפשר לו לנסוע לביתו.16:15 מת”ק מגיע.16:21 מספר הולכי הרגל גדל עוד יותר.16:25 יותר אנשים מועברים. יש עתה שני חיילים הבודקים את תעודות הזהות. יותר אנשים מחכים בתור אחרי הקרוסלה השנייה. עד עתה בדיקת החבילות והבדיקה הגופנית לקחו זמן כה רב שרק אחד או שנים טפטפו דרך הקרוסלה השניה לאזור בדיקת תעודות הזהות. אני רואה שבצד מזרח יש שולחן שבו אנשים שמים את מטלטליהם שעה שהם עוברים בדיקה גופנית.16:34 נציג מת”ק מרשה לאיש צעיר שעבר בדיקה גופנית מדוקדקת בשעה 15:14, לעבור. הוא גם מרשה לנהג לחזור לחברון. סמדר (שמדברת ערבית שוטפת) אומרת שלפלשתינאים יש בעייה להבין את נציג מת”ק. היא אומרת שהם מבקשים ממנה לתרגם את הערבית שלו עבורם. היא רואה כיצד הוא מתעקש ששתי נשים מבוגרות שמנסות לעבור מחוץ למחסום במקום לחכות בתור, תחזורנה לסוף התור.האוטובוס שראיתי בתחילת המשמרת הוא כרגע רביעי בתור. איש צעיר שניסה לצאת מן התור בצד המזרחי של המחסום נעצר על ידי חייל. החייל מנסה לקחת את התרמיל שלו והאיש מסרב. יש דחיפות. חיילים אחרים מופיעים ושמים את האיש הצעיר באזור המעצר. באותו זמן יש מעוכב חדש אולם הוא משוחרר אחרי כמה דקות. יש עתה שמונה מעוכבים.16:25 האוטובוס שהבחנתי בו בתחילת המשמרת נמצא כרגע במחסום. אנו מבחינות פתאם שיש איש צעיר שידיו קשורות מאחורי גבי בתא קטן בצד המזרחי של המחסום בין שתי מערכות של קרוסלות.הוא מדבר אלינו באנגלית ומבקש שנשחרר אותו מהקשירה כי זה מאד כואב. אני הולכת לחפש את הקצין ואת נציג מת”ק. הם לא יודעים דבר על האיש הזה. חיילת אומרת לנו שהוא עשה בלגן. אני מתקשרת למוקד ולחטיבה. אין תשובה.16:58 שלושה חיילים בודקים תעודות זהות. המעוכב עם הידיים הקשורות מצביע על החייל שאסר אותו. זהו ר., סגן משנה, שלא ראיתי עד עכשיו ואשר, ככל הנראה, הוא קצין המחסום. אינ מתקרבת לר. ושואלת על המעוכב. הוא אומר שיש לו הזכות להחליט מה מתאים לעשות. הוא אומר שהמעוכב ניסה לברוח וקילל קצין. אני אומרת שלקשור את ידיו, להחזיק אותו בתא ולהכריח אותו לשבת על הרצפה נראה כעונש לא מתאים. “איזה חוק אומר שאסור לי לקשור את ידיו?” אני אומרת “השאלה היא איזה חוק אומר שמותר לך”. הוא אומר שהוא זה שמחליט מה ייעשה. אני מתקשרת לנעמי והיא מציעה שנמשיך לנסות להתקשר למוקד ולג. ג. אינו עונה. המוקד עונה ואני מדווחת מה קורה. אני מתקשרת למת”ק והם אומרים שידברו עם נציג מת”ק בחווארה.17:15 עוד ששה גברים צעירים בדרכם לשכם מעוכבים. הדברים זזים מהר יותר. שתי קבוצות של חיילים בודקים עכשיו בדיקה גופנית ובדיקת חבילות בצד המזרחי של המחסום. האוטובוס שציינתי עוזב סוף סוף אחרי שעתיים ו-25 דקות.17:26 סגן משנה ר. מחזיר את תעודות הזהות של הסטודנטים שבאו משכם אשר עוכבו אבל הם חייבים לחזור לסוף התור למרות שהם כבר חיכו שעה ו-40 דקות. הוא משחרר מעוכבים אחרים ונשארו עכשיו שלושה וגם האחד עם הידיים הקשורות בתא המעצר. כאשר אני שוב שואלת בעניין הצעיר ההוא הקצין ר. אומר לי שהוא חבר של נשות מחסום ווטש ואני יכולה אפילו לשאול אותם. אנו צריכות למלא את תפקידנו אך הוא חייב למלא את שלו. אם קשר את ידיו של מישהו מאחורי גבו עד כאב, אז יש בוודאי סיבה טובה. אני שואלת “לנסות לעקוף את התור ולקלל קצין היא סיבה טובה?”17:34 אני חושבת בטעות שסמדר אמרה לי שהחיילים קיללו הולכי רגל. אני הולכת לר. ושואלת אם היה אוסר באזיקים חיילים שמקללים כפי שאסר באזיקים את הפלשתינאי. הוא ביקש לדעת מי קילל את הפלשתינאים ושהוא יטפל בעניין מיד. מה שסמדר אמרה, והיא מתקנת אותי עכשיו, שחייל שבדק את האנשים שנכנסו לשכם ראה אשה מבוגרת עוברת מבלי לעצור לבדיקה ושלא עברה במעבר שבין הגדרות. הוא ניגש אליה קרוב ומלמעלה צעק עליה “אימשע מן אוני” שפירושו “צאי מכאן”. ר. אומר “לאמר את זה זה בסדר. זה מותר. אבל אילו היו מקללים הייתי כובל גם אותם באזיקים”. יש 14 מכוניות שאנחנו רואים בתור משכם. לתנועה לשכם יש תור של כשמונה מכוניות והן עוברות מהר. המעוכב היחיד שנשאר הוא האיש הצעיר עם הידים הקשורות. לא מרשים לנו לדבר עמו.סמדר מספרת לי על מקרה שבו אשה בת כ-40 יצאה מהתור עם שני תיקי ניילון. האשה מראה לסמדר כמה התנפחו הידיים שלה מהחזקת התיקים שעה שהייתה בתור. היא אומרת שהיא באה לשכם כל יום כדי לעבוד כתופרת. עולה לה 15 שקלים ביום לנסוע לשכם והיא מרוויחה רק 30 שקלים ביום.17:58 עוורתה מחסום גב-אל-גב עדיין פתוח. יש שמונה מעוכבים. החייל אומר שהם כאן זה 20 דקות. הם ניסו לעקוב את חווארה ולחתוך דרך השדות. הם חיים בעוורתה. הוא אומר שהוא מתכוון להחזיק אותם לכמה שעות אחרת הם יחזרו. הוא אומר שכל יום יש אנשים שחותכים דרך השדות ושהם רואים אותם ממגדל התצפית. ואז הם רצים לפגוש אותם. החיילים שעמו מתלוננים ואומרים כמה זה קשה בחום היום לרוץ לתפוס אותם. אנו מציעות שאחרי שיבדקו אותם יתנו להם ללכת מאחר שלא ביצעו שום פשוע ואין זה מתפקיד החיילים להעניש אותם. “הם פעלו בניגוד לחוק של מדינת ישראל וזה מתפקידי להעניש אותם”. אני אומרת שכאן זה לא ישראל. “כאן זה לא ישראל?” שואל חייל אחר. “בטח שזה ישראל, אני חי לא רחוק מכאן. כמובן שזה ישראל”. אחד משמונת המעוכבים מוחזק בצד משום שהקצין חושב שהוא ראה אותו חותך דרך השדות כל יום. החברים שלו מספרים לנו שזה בלתי אפשרי משום שזאת הפעם הראשונה שעשה זאת. המעוכב שבבידוד מבקש לעשן. החיילים מסרבים. אנו אומרות להם שאפילו לאנשים בבתי סוהר מרשים לעשן. לא, לא כאן.18:15 המחסום נסגר אבל המעוכבים עדיין מוחזקים שם. אנו מנסות להתווכח עוד קצת אבל ללא הצלחה, ואז אנו עוזבות.18:20 ביצהר יש 18 מכוניות בדרכן דרומה. אנו עוצרות אבל פתאום הכל משתחרר. אנו עוצרות לאכול ובעל דוכן הפלפל מספר לנו שהשוק בביתא היה פתוח היום. הוא אמר שאתמול (ב-21 במרס) הוא היה סגור למשך 4 שעות וביום שלפני לתשע שעות. טנק גדול נע במורד הרחוב בכיוון צפון.19:00 כשאנו בדרכנו לזעטרה אנו רואים עוד שני טנקים נעים צפונה. האם באו מביתא? בזעטרה יש 50 מכוניות בתור.