מחסומי פתע,חווארה, זעטרה, עוורתה יום ד’ 8.3.06 אחה”צ משקיפות: סמדר י. דב ל. (מדוווחת)תרגום חנה כ.13:30-18:00סיכום: ההוראות משתנות בהתאם להתרעה החמה של הרגע וגם\או מי שאתה מדבר עמו. בבוקר, בשיחה טלפונית עם החטיבה הם אומרים שאסור לאיש לעזוב את טול כרם – רק למקרים הומניטריים מותר. בענתבה אומרים לנו שמכוניות אינן יכולות לעזוב את טול כרם אבל להולכי רגל מותר. בטלפון אומרים לנו שלאנשים בגילים שבין 15 ל-30 מטול כרם אסור לעזוב את שכם מחווארה או בית איבא, אלא רק דרך אל ב’דאן. אחרי הצהריים אומרים לנו אלה שבבית איבא שאין הגבלות על אלה מטול כרם. איש מאזור טול כרם-שכם אינו מורשה לנוע דרומה. את זה ראינו במו עינינו בזעטרה. במחסום חווארה אנשים צפופים כמו סרדינים, אפילו התור ההומניטרי הוא אטי ונשים שתינוקות בזרועותיהן נשלחות לסוף התור, אנו מטלפנות לקו החם של הצבא להתלונן על התור ההומניטרי ומקבלות את התשובה: “המת”ק שלנו אומר לנו שאין בעייה כזאת בחווארה”, חיילים מענישים הולכי רגל ששחשודים שגרמו לבעיות בתור. העונשים הם עיכוב או שליחתם לסוף התור, או שניהם. שבעה עשרה סטודנטים שהם תושבי סלפית מעוכבים בעוורתה לאחר שניסו לעקוף את המחסום בחווארה על ידי מעבר בשדות שבין חווארה ועוורתה. למרות שאינם נכללים ברשימת המבוקשים, מעכבים אותם כדי ללמד אותם לקח. מחסומי פתע ביצהר, ג’ית ו-57\60. (פרטים על כך להלן). נאמר לנו על ידי נהגי המוניות שנוסעים במסלול בית איבא\ענתבה שלא מרשים לרכבים לעזוב את ענתבה היום, אבל שלהולכי רגל מותר. הם גם סיפרו לנו שסטודנטים בגילים שבין 15 ל-30 שמתגוררים בטול כרם לא יכולים לחזור לביתם דרך בית איבא. הם חייבים לעבור דרך אל ב’דאן עד לטלוזה ומשם לבורקה. משם הם עברים בדרך 60 בערך 10 קילומטר מצפון לשבי שומרון ומתקדמים לכיוון באזריעה ובסוף ענתבה. למרות שאיננו רואים על המפה שום דרך המחברת בין באזריעה\ענתבה, הם אומרים שהיא קיימת. הדרך אורכת שעתיים ועולה עשרים שקלים במקום שמונה שקלים דרך בית איבא.13:30-14:00 זעתרה – 18 מכוניות בתור בכיוון דרום. הן מתפצלות לשני טורי בדיקה. כאשר שאלנו למי מרשים לנסוע דרומה עונה לנו הקצין שההוראות משתנות על פי שיקולי בטחון. הוא לא הסכים לתת לנו פרטים. בדרך כלל אלה שבאים מצפון, אזור שעכשיו כולל גם את טול כרם ולא רק את ג’נין, אינם מורשים לעבור. מכוניות שפניהן צפונה נבדקות גם הן משום שיש התרעה חמה. אבל בדרך לצפון אין מכוניות שפניהן מזרחה נבדקות אבל גם כאן אין אנו רואים איש צעיר על קביים ורגל בגבס עומד בצד. הוא בא זה עתה מבית החולים בשכם ומנסה להגיע לרמאללה לבין אחותו משום שלא הרשו לו ללכת לטול כרם דרך ענבתה. הוא חיכה במשך שעה וחצי. החיילים יחזירו לו את תעודת הזהות שלו אם יבטיח לחזור צפונה אבל הוא רוצה ללכת דרומה משום שכבר השתכנע שאינו יכול להגיע לטול כרם. אנו מתקשרות למת”ק מטול כרם לשאול מדוע אינו יכול ללכת דרך ענבתה לטול כרם. נ. מן המת”ק אומר שהוא יכול. אנו נותנים לאיש הצעיר את המספר של המת”ק ואת מספרנו והוא מחליט לנסות את מזלו. הוא מקרטע על הקביים שלו לכיוון התנועה שנוסעת צפונה.גם אנו נוסעות צפונה לבית איבא. אנו עוברות מחסום פתע שבודק מכוניות הבאות מן המערב בדרך ליצהר, דרך מס. 60. (לא על הדרך לחווארה). אין עומס תנועה. יש מחסום פתע בג’ית שבודק גם הוא את התנועה הפונה דרומה. חמישה רכבים מחכים בתור. במחסום ב-57\60 בודקים רכב הנוסע דרומה. אין עומס תנועה. אנו מורידות את יהודית ודליה בבית איבא.15:15 -מחסומי הפתע עדיין במקומם ב-57\60, ג’ית ויצהר כאשר אנו נוסעות לכיוון חואארה. ב-57\60 אנו עוצרות משום שיש טור של 14 מכוניות הנוסעות מזרחה ומונית מוחזקת בצד. אנחנו רואות שהמכוניות עוברות די מהר. שלושה גברים צעירים בתוך המונית שמוחזקת בצד הם מקילקילה ותעודות הזהות שלהם נבדקות. אנחנו מנסות לעזור אבל החיילים בודקים את תעודות הזהות והבחורים יצטרכו לחכות. החייל אומר לנו שזה לא יארך יותר מאשר 10 עד 20 דקות. זאת לאחר שכבר נבדקו בבית איבא. אחד הגברים מתוח באופן מיוחד כי הוא בקבוצת הכדורגל האלופה של קילקיליה והאימון עומד להתחיל ברמאללה שכולם נוסעים אליה. אנחנו רוצות לתת להם את מספרי הטלפון שלנו כדי שיוכלו להתקשר אלינו אם יוחזקו יותר מכפי שהובטח אבל הם לא רוצים את מספרי הטלפון שלנו. במחסום ג’ית יש גם מכונית משטרה שמחכה לתפוס “עבריינים” אחרי שנבדקו בתור שבמחסום.15:33 בית פוריק. מיקי רוצה שנצלם שלט שעליו כתוב המחסום נסגר בשעה 17:00. אין שלט כזה. הקצין שם אומר לנו שהמחסום נסגר בשעה 17:00 בכיוון לשכם אבל פתוח עד 20:00 עבור מכוניות שבעות משכם. אין עומס של הולכי רגל או תנועת רכבים בשעה הזאת במחסום.15:45 עוורתה – כאשר אנו נכנסות לדרך לעוורתה אנו רואים סטודנטים חותכים דרך השדה מחווארה וחיילים שרצים לעצור אותם. יש כבר 11 סטודנטים מעוכבים כאשר אנו מגיעים למחסום עוורתה. התור בחווארה ארוך והסטודנטים ממהרים להגיע הבית לסלפית. עכשיו יש בסך הכל שבעה עשר. החייל בודק את כל תעודות הזהות ורואה שהם אינם מבוקשים אך ממשיך להחזיק בהם. קר והרוח נושבת וכולם רועדים מקור. ברור שהחייל היה רוצה לשחרר אותם, הוא מבין אותם אבל “אם אני אתן להם ללכת הם יעשו את זה שוב”. הוא מתקשר אל המפקדים שלו ומחכה לתשובה. מאחר שאין הם מבוקשים אנו מנסות לשכנע אותו לתת להם ללכת. זה לא פועל. כאשר אנו חוזרים בסוף המשמרת בשעה 17:30, הם כבר לא נמצאים שם.16:00 חווארה – ד., נציג המת”ק מברך אותנו לשלום ואומר לנו שהוא נמצא במקום לקבל תלונות. הוא יערוך רשימה של התלונות ויעביר אותה לצבא. אולם הוא בתפקיד מאז 7:00 והולך עכשיו הביתה. יש מעוכב אחד. הוא “גרם לצרות” בתור. יש לפחות מאה הולכי רגל צפופים ודחוקים במחסום, מנסים להתקדם לקראת הקרוסלות. בכל עת שהותנו יש כמספר הזה. קשה לספור בדיוק משום שאנו יכולות לראות את התורים שקרובים ביותר לחומות החיצוניות, אבל יש אנשים שתקועים בין שני התורים החיצוניים אשר עושים כל אשר ביכולתם לעבור דרך שתי הקרוסלות. יש שני חיילים המרשים לאנשים מבוגרים יותר ולמשפחות לעבור בפתח קטן בצד המערבי של המחסום. את המטלטלין שלהם בודקים ביסודיות וכך גם את תעודות הזהות שלהם. באותו הצד נדחקים האנשים הצעירים יותר דרך הקרוסלה הראשונה ובאותה הנקודה יש נקודת בדיקה גופנית ושל החבילות. בצד המזרחי של המחסום יש גם נוקדת בדיקה גופנית ושל החבילות. רק אחרי הבדיקה הזאת מרשים לאנשים לעבור בקרוסלה השנייה ומשם לתא שבו נבדקות תעודות הזהות. רק שתי קרוסלות נמצאות בשימוש. המחסום מלא בני אדם. צוואר הבקבוק כה צר בקרוסלה הראשונה שבה נערכות בדיקות הגוף, שרק אחד או שניים מטפטפים החוצה בבת אחת מהקרוסלה השנייה ולכן יש צורך רק בחייל אחד או שניים לבדוק את תעודות הזהות שלהם. אני מבחינה בבחור צעיר בצד המזרחי של המחסום שלובש ז’קט שחור ואדום. הוא אינו האחרון בתור אבל קשה לראות את סוף התור מן המקום שבו מרשים לי לעמוד. הוא מגיע לתא בדיקת תעודות הזהות בשעה 16:44.16:14 – אני רואה איש מבוגר שנושא פעוט. הפעוט חובש כובע אדום ולובש ז’קט. הוא מעמיד את הפעוט על החומר כדי שלא יימחץ על ידי ההמון. הם מנסים להישאר בקרבת החומר המערבית כדי לעבור בתור ההומניטרי. הם עוברים בשעה 16:34 אולם בשעה 17:30 האיש הזה עם הפעוט וילדה קטנה נוספת )שהייתה נמוכה מדיי מכדי שאראה אותה כשעמדה בתור) עדיין מחכים בחזית המחסום כדי שהאם תעבור גם היא. היא נתפסה באזור חסר התוחלת של הקווים הפנימיים ועדיין לא הצליחה לעבור (ראו פרטים נוספים בסוף הדוח).יש 12 רכבים שעוזבים את שכם ו-4 רכבים שנכנסים לשכם. התור של האנשים שעוזבים את שכם נע באיטיות רבה. לא נראה שיש בעייה בתור הרכבים הנכנסים לשכם בזמן שהותנו כאן. אוטובוס משכם עומד ליד המחסום כשאנו מגיעות והבדיקה שלו אורכת עשר דקות. רכב רגיל נבדק בשלוש דקות. אולם, בגלל סיבה זאת או אחרת בדיקת הרכבים מופסקת מפעם לפעם במשך המשמרת שלנו. אני שמה לב למכונית השמינית בתור. זה טנדר כחול לבן. יש מיניבוס לבן אדום שעומד במקום ה-12. בשעה 17:08 הטנדר הכחול לבן הוא השלישי בתור ובשעה 17:25 הוא עוזב סוף סוף את המחסום. כאשר אנו עוזבות בשעה 17:30 המיניבוס האדום לבן עדיין מחכה בתור. 16:22 – יש שלושה מעוכבים במתחם. מעוכב נוסף נבדק בתא הסגור.אחרי הבדיקה הוא ומעוכב נוסף נלקחים לקצה התור. מסתבר שהם כנראה ניסו להתקדם שלא בתורם. בצד המזרחי של המחסום יש בחור צעיר אחר שניסה להתקדם שלא בתורו. הוא נלקח הצידה והחפצים שלו וגופו נבדקים וגם הוא נשלח לסוף התור. הולך רגל אחר בשורה צועק: “חייל, תן לו ללכת, אל תשלח אותו לסוף התור”.16:45 -שני המעוכבים שנשארו במתחם נשלחים לסוף התור. מאחר שכבר “נענשו” על ידי שהות במתחם, שאלתי את החייל מדוע הוא גם שולח אותם לסוף התור.הוא לא רצה לדון בנושא עמי. אני רואה שתי נשים צעירות עם שלושה ילדים קטנים ותינוקות בזרועותיהן מתקרבות לתור ההומניטרי מחוץ למחסום. החייל שם אינו מרשה להם להיבדק שם. הן נשלחות לסוף התור.16:57- אנו עוצרות כמה נשים צעירות והן אומרות שהם עומדים בתור כבר שעתיים. אנו מבינות עתה שהשורות שנלחצות פנימה, שבהן, מסיבה כלשהי, דומה ויש הרבה נשים, נאלצות לחכות יותר זמן מאשר השורות החיצוניות. יתכן והסיבה לכך היא שהקרוסלות נמצאות בקצוות החיצוניים. אנו שואלות את החייל מדוע אנשים חייבים לעמוד זמן כה רב בתור. אנו נענות ש:”זאת אשמתם בלבד. הם דוחפים ומתנהגים כמו חיות”.17:23 -איש שראיתי אותו מחכה בתור עם הפעוט שלו ונערה צעירה (הם עברו בשעה 16:34) עדיין מחכים לאישה\האם בחזית של המחסום. הוא מנסה לדבר אתנו אבל הוא חירש\אילם. הילדה הקטנה שלו מספרת לנו שהם הצליחו לעבור אבל שאמם עדיין בתור. סמדר (שמדברת ערבית שוטפת) הולכת עם האב והילדים לבקש עזרה מחייל. הוא מוכן לעזור אבל המפקד של המחסום אינו מוכן לשתף פעולה. עכשיו יש לנו עדות חותכת על המצב המוזר הזה של “הקו הפנימי”, מאחר שעקבתי אחרי המשפחה הזאת מן ההתחלה. אני מתקשרת לקו החם של הצבא ומתלוננת על המצב באופן כללי ועל התור ההומניטרי בפרט. הוא אומר שיבדוק את המצב. בשעה 18:00 כאשר אנו בדרכנו לבית איבא לאסוף את יהודית ודליה, הוא מחזיר צלצול ואומר לי ש:”המת”ק שלנו אומר לי שאין שום תורים בחווארה.” העובדה שלא היה שום נציג מת”ק בחווארה אבל שאני היינו שם לא עושה עליו שום רושם.שני המעוכבים שנשלחו לסוף התור בשעה 16:25 הצליחו להגיע לראש התור. בוודאי היו בקווים החיצוניים מאחר שהצליחו לעבור ב-45 דקות “בלבד”.17:30 -אנו נוסעות לעוורתה ורואים שהמעוכבים שם אינם.כשאנו מתקדמות לקראת בית איבא אנו רואים מחסומי פתע ביצהר, ג’ית ו-57\60.18:00- כאשר אנו חוזרות מבית איבא בדרכנו הביתה אנו עוברות את המחסום ב-57\60 שבו מחכות שמונה מכוניות שפניהן מזרחה ובג’ית ששם מחכות שתי מכוניות שנוסעות דרומה.