חווארה
נסיעה ללא התרחשויות לאורך הכביש הראשי. עמודי הבטון המגוונים הוחלפו בעמודים צבועים בצהוב בוהק עם מספרים ואותיות מוטבעים עליהם (כנראה עבור הצבא).
בדרך לעקרבה ראינו מספר בטונדות גדולות שחסמו את הכניסה לכפר (הצבא הניח אותם שם?), אך הם הוזזו (ע"י תושב הכפר?) כדי לאפשר למכוניות לעבור. הכפר היה שקט, רב החנויות היו פתוחות והאוירה רגועה. על הגבעה ממול לכפר, ראינו מאהל גדול, כחול ומה שנראה כמו קראון קטן אך לא יכולנו לזהות אותם.
בין עקרבה ויאנון הכביש סלול באספלט ובסופו הוא מוביל לשטחים הפתוחים שלצדי הכפר. כשהתקרבנו ליאנון, ראינו כי ההתנחלות איתמר פלשה לשטחים מסביב לכפר ומתקרבת לשטח הכפר עצמו הן מימין והן משמאל, משמאל ע"י מחסן ומימין מגדל מים.
כשהתקרבנו לכפר, פגשנו את אינג' ואנדרס דיג'קה משוודיה שהם מתנדבים של EAPPI)תכנית לווי מטעם הכנסיה בפלסטין וישראל) והשוהים כרגע בכפר, בבית השכור ע"י ארגונם. הם לובשים אפודים המזהים אותם והזמינו אותנו לביתם. הEEAPIהינה תוכנית שמנוהלת ע"י המועצה העולמית של הכנסיות. היא שולחת מתנדבים מכל העולם לבתים בג'יוס, ירושלים, חברון ויאנון למשל. המתנדבים שוהים לתקופה ראשונית של 3 חודשים ורבים חוזרים כל שנה או שנתיים לחודש או מספר שבועות.
בני הזוג היו מאוד מעניינים ומלאי אינפורמציה. הם נשואים 50 שנה ושניהם מורים שפרשו לגמלאות. אנדרס שהה בטולכרם ב2006 וחזר לאזור 5 פעמים מאז. הם טוענים שמאז 2006, ההתנחלות איתמר הזיזה את הגדר שלה קרוב יותר ויותר לכפר. לעתים קרובות, מתנחלים חמושים צועדים דרך הכפר בערבים. מאז הרבה אנשים עזבו את הכפר, אולי יותר מחצי, שעברו למטה, לעקרבה. כשבקרנו בכפר לפני מספר חודשים, היו 16 ילדים בבית הספר היסודי, כרגע ישנם רק 8. בית ספר התיכון הוא בעקרבה והצעירים שהולכים לקולג', הולכים לשכם. היות והכפר נמצא בחלקו באזור "C" , הם אינם יכולים לבנות בתים חדשים וכשהצעירים מתחתנים, אין להם איפה לגור, אז הם עוזבים את הכפר. יש הרבה דירות ריקות ביאנון העליונה וספרו לנו שהמתנחלים מאיתמר שמו עין על אזור זה. היתכן שהם מתכוונים לעבור לשם?
לפני מספר חודשים, חיילים העירו את ראש הכפר ואמרו לו שהמתנחלים התלוננו שעז נגנבה ועליו לאסוף את כל אנשי הכפר בכיכר הכפר. כשסירב, נאמר לו שאם לא יעשה כך, הצבא יעשה בלגן. כל הגברים קובצו בכיכר ואז הצבא ביצע חיפוש בכל בתי הכפר. אף עז לא נמצאה. עכשיו בלילה יש זרקורים חזקים מאוד המכוונים לאזור בין איתמר לכפר.
בדרך חזרה, קרוב לביטא וחווארה, ראינו הרבה ג'יפים וחיילים, כשעל גבי ג'יפ אחד, התנוסס דגל ענק של ישראל בזמן שהג'יפ חלף בעיר. בזעתרה, מתבצעות עבודות בכביש והכניסה לחווארה היתה חסומה ע"י ג'יפ צבאי.
נ.ב. אנדרס המתנדב השוודי ספר שפגש הרבה נשות מחסום ווטש במשך השנים שהתנדב והוא מאמין שהן עושות עבודה חשובה מאוד. הוא גם סיפר שכאשר הוא מרצה בשוודיה, הוא תמיד מציין את תרומתן של נשות ווטש.
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-