חווארה
ספיח מהדו”ח הקודם (של ה-26.12.04) בחווארה צפון: מילואימניק צעיר ניגש אלי ומתבטא: אתן מחבלות, משת”פיות, אתן גורמות נזק עצום לעם שלכן, אתן הורסות את העם שלכן. כשניסיתי לומר לו שמה שאנו עושות זה לטובת עמנו לא פחות מאשר לטובת הפלסטינים, תגובתו היתה: גם הנשים של קציני ה-s.s חשבו שבעליהן עושים את הדבר הנכון. לא הבנתי בדיוק את ההקבלה, אך ויתרתי על המשך הויכוח אתו.
ולעצם הדו”ח:
7.45 מחסום תפוח כ-10 מכוניות שפניהן לכיוון שכם – ירושלים ו-24 מכוניות שאמורות לנסוע לרמאללה – ירושלים.
8.00 חווארה דרום 4 מעוכבים עומדים חצי שעה, השתחררו כשהגענו. מספר קטן של אנשים בתור לבידוק, עוברים מהר.
8.30 – חווארה צפון משאית בידוק פועלת במקום. 3 סטודנטים משכם שלומדים בקלנדיה לא הורשו לעבור. תעודת הסטודנט אינה מקנה להם זכות מעבר. במחסום כ-7 אנשים. עוברים במהירות. 3 מעוכבים במכלאה. נביל, קצין המת”ק, משתף אתנו פעולה, משוחח עם הפלסטינים שאנו מבקשים שיגש אליהם ועושה זאת באנושיות וסובלנות.
8.45 – חווארה דרום מספר רב של אנשים עובר בעמדות הבידוק.זקנים ונשים מועברים ע”י ד’, מפקד המחסום, במהירות, ללא בדיקה. גם בקרוסלה אין עיכובים. 2 משאיות מנסות לעבור לשכם – לא ניתן להן. לדברי ד’ מחסום זה לא מיועד למעבר משאיות.
9.30 – חווארה צפון 2 תלמידים בני 18 שלומדים לדבריהם בקלנדיה, אינם מורשים לעבור. צלצלתי לראאד. הוא דיבר אתם והתברר שהם פנו לקבלת אישור מעבר ללשכת המסחר ולא למת”ק, לדבריו – כיון שהם עובדים ולא לומדים. הינחה אותם בטלפון לאן לפנות ע”מ לקבל אישור. פלסטיני ללא אישור שביקש לעבור, כדי להגיע לבי”ח בירושלים – ראאד טוען שעליו לתאם תור בביה”ח עם הגורמים המוסמכים ברשות הפלסטינית. בתוך תעודת זהוי של בחור שרצה לעבור במחסום, שכנראה מעורער בנפשו, החיילים גילו פתק שבו רשום מס’ הטלפון של הוריו ובקשה לומר לו לחזור הביתה. החיילים צלצלו להורים ובעזרת מעוכב דיברו אתם ומסרו להם שבנם נמצא כאן.
10.30 – דרום מעוכב אחד. טייח מבית פוריכּ שעובד בשכם. היה במכלאה 40 דקות עד ששוחרר. תנועה ערה של עוברים במחסום, המעבר מהיר. אמבולנס עובר אחרי בדיקה של מספר דקות. נהג סטיישן שביקש לעבור – לא הורשה. רק מכוניות מורשות לעבור והסטיישן, על אף שהיה ריק, לא היה עליו כל משא – נאלץ לשוב על עקבותיו. זה עוד קטע של חסר ההגיון שבהוראות שבמסגרת הכיבוש: מכוניות נבדקות במחסום הזה, אך סטיישן ריק לחלוטין שדורש פחות בדיקה ממכונית – אין אפשרות לבדוק אותו. נהג הסטיישן לא קיבל את הדין בקלות, הרים את קולו על מפקד המחסום והוא – שבדר”כ מתייחס באנושיות והתחשבות – התפרץ על הנהג (שגילו היה לפחות פי 2 מגיל המפקד) והודיע לו שאצלו הוא לא יכנס יותר לשכם. עוד דוגמה קטנה ל”פירות” הכיבוש: חייל שהוא בן אדם, באמת בחור טוב, נופל למלכודת שהכיבוש טומן לו ומנצל לרעה את הכוח הבלתי סביר שניתן בידיו כלפי הנכבש.
10.45 – עזבנו את המחסום.
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-