חזרה לדף חיפוש דוחות

ח'לת אל-חומוס - מתנחלים ממאחז חדש מרססים את הפלסטינים בגז פלפל ונוהגים באלימות פרועה.

צופות ומדווחות: מיכל צדיק) צופה ומדווחת (עם מוחמד דבסאן
23/07/2026
| בוקר

נסענו לסוסיא משתי סיבות עיקריות, לדרוש בשלומו של נ’ נוואג’עה, פעיל בצלם שהוא גם ראש מועצת סוסיא, הפלסטינית, וק’, שנעצר לפני יומיים ושוחרר אחרי חמש שעות.

בתיאום עם עזאם רצינו לנסוע לח’לת אל-חומוס, לראות ולשמוע על המתרחש שם בחודש האחרון.

נ’ חיכה לנו וסיפר שכשנסע לראות את המתרחש בתוואני, צעק מתנחל לחיילים וכיוון אליו: תעצרו אותו הוא דרוש לחקירה על גניבת מים, ותתנהגו אליו כמו אל כלב, בלי רחמים הוא כמו עזרא נאווי (ז”ל) עושים לנו את כל הבעיות .

מתנחל מחויל עצר אותו וקשר את עיניו חזק מדי, וכן אזק את ידיו מאחורי הגב, חזק וכואב .אחרי שעה, כשהידיים החלו להירדם בא חייל “טוב, נורמלי,” שרופף קצת את האזיקים.

על סמך מה אמר המתנחל לחייל את שאמר? לדברי נ’, שלפני חודש הוא עצמו הזמין את המשטרה כי הגיעו מתנחלים אליהם בטענה שהם מחפשים גונבי מים, שעכשיו המתנחלים הפכו את הסיפור וניסו לטעון שאנחנו גונבים מים. אותו כמובן, עצרו לחמש שעות מיותרות, ומשפילות ואחר כך החזירו אותו לתוואני, לא לפני שהזכיר להם להחזיר לו את הארנק והטלפון שלקחו.

הוא מספר על כך כבר בשוויון נפש, זאת כבר שגרת חייהם הרבה זמן. סימני הקשירה עדיין ניכרים בידיו ואצבעותיו מתקשות לזוז.

נסענו עם ע’ לח’לת אל-חומוס, זה האזור בהמשך לסוסיא וואדי רחים, המתפרש עד לעיר יטא שם גרים כמה מאות אנשים. עד כה סבלו “רק”, מהמתנחלים של משפחת לוסקי והסייענים שלהם, הגרים בהתנחלות הצמודה לסוסיא הקדומה.

החל מה-1.6.26, שם טוב לוסקי ומתנחלים נוספים (נחמן, אליאב) הקימו מאחז נוסף קרוב יותר אליהם והם מרססים את הפלסטינים גם בגז פלפל ומתפרעים כנגדם באלימות פרועה.

פגשנו כמה, גברים שנמצאים הרבה שעות בנוכחות מגינה (שמירה סביב השעון) והם נתנו לי סרטונים וסיפרו על המתרחש. המתנחלים סגרו להם מאגרי מים, יצקו, עליהם בטון והפנו צנרת אליהם עם משאבה. עכשיו הם בלי מים וצריכים לקנות מכלי מים.

ממשפחת אשרף נאסר חזרו בלילה הביתה ומצאו שגנבו להם את המשאבה וכן שהמאגר נפרץ. כן מצאו, כ-50 עצי זית כרותים ושבורים, הגדרות חתוכות ועדרי הבקר של המתנחלים עטים על העצים ואוכלים הכול. בשטח שעליו היו הזיתים שנכרתו המתנחלים שמו לוחות סולאריים.

האירועים הללו מתחילים ב-11 בלילה ונמשכים עד שתיים לפנות בוקר. גם בני הנוער מסייעים למתנחלים, מרביצים, זורקים אבנים. פלסטינים שמנסים להתגונן ולהחזיר ,מרוססים בגז פלפל. כמו כן המתנחלים באים עם ריינג’רים, מרעישים, מסנוורים, פוצעים את הכבשים ומנסים לגנוב את כלבי השמירה .עיקר ההתעללות של המתנחלים היא באיסור גורף להוציא את העדרים למרעה. סיפרו לי בגלל הפחד שייקחו להם את הכבשים הם מעבירים אותם למקום בטוח יותר (עדיין)., חתכו גם את כבלי החשמל לאנשים.

אתמול המתנחלים טיפסו על קברים, רקדו עליהם השתינו עליהם, והכבשים שלהם אוכלים את הצמחים והפרחים שהרועים מגדלים ליד הקברים.

יש סרטון המראה את המתנחלים רוחצים בעירום בתוך בור מים של הרועים, הפכו אותו למקווה. הסרטונים נשלחו למת”ק והאנשים מחכים לתגובה שתגיע משם, אם בכלל.
פעמיים הגיעה המשטרה לעצור את המתנחלים המשתוללים. אליאב הרכוב על סוסו, פשוט בורח כשרואה שהמשטרה מתקרבת.

מוסיף סמיר ומספר שכשהם מתלוננים על המתנחל שמטוב לוסקי, השוטרים עונים לו: עזוב אותנו ממנו, זה משוגע זה, חרא., מסתבר שהמשטרה חוששת להתעסק איתו.

התשובות של השוטרים במוקד 100 (שוטר בשם אורן) לתלונות של הרועים – התלונה שלך בעייתית. תעזוב זה משוגע. תיגש למשטרת קריית ארבע ותגיש תלונה.
אם המשטרה כבר מגיעה, השוטרים צריכים לחכות שהצבא יפתח להם את המחסום שעשו לחוות לוסקי. ואז הם מתחמקים, מחפים על החיילים ומושכים זמן .

בסוף, כצפוי, השוטרים עוצרים דווקא את הפלסטינים שהזעיקו, משפילים אותם כמה שעות ומשחררים אותם בנזיפות: “אתם מפריעים לנו, לכו מפה.”

ב-4.7.26 ס’ קיבל צו הרחקה מביתו, אבל אז השוטר “הטוב” אמר לו שיישאר בביתו רק שיזהר לא להיראות.

פעם, כאשר שוטר אחד כבר רצה לעצור את שם טוב לוסקי, הוא פתאום קיבל שיחת טלפון שבעקבותיה אמר למתנחלים נחמן ואליאב: תבואו מחר בתשע למשטרת קריית ארבע, והלך בלי לעוצרם.

גודש האירועים, הולך וגדל ואיתו הכעס והייאוש והבוז שלהם. האכזריות הטיפשות והרשלנות של השלטונות זועקים לשמים.

גם אנו כועסות ומודאגות מאוד, כי ברור גם לנו לאן הכל מוביל.

 

תיאור מיקום

  • א-תוואני / א-טוואני

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •   א-תוואני (א-טוואני) תושבי המקום הגיעו אל א-תוואני במהלך המאה ה-20 מהכפר יטא, המשמש להם עד היום. הם התיישבו בחורבות נטושות, תוך ניצול האדמות הראויות לעיבוד, כרי המרעה לרעיית צאן ושפע המערות הטבעיות למגורים. התושבים שהשתקעו במערות היו ממשפחות שלא יכלו לרכוש קרקעות להקמת בתים בכפרי האם, וכן רועי צאן שלא עמדו לרשותם די שטחים למרעה. לאחר מכן, הצטרפו אליהם לבני חמולות שהסתכסכו עם  עם משפחות אחרות ביישוב האם. חלק מהתושבים מתגוררים היום במבני בטון שנבנו מעל המערות. בתחום הכפר כמה בורות מים ובאר מים קדומה בשם עין א-תוואני. תושבי המקום נאלצים לקנות מים במיכלים ולהובילם דרך חסימות רבות ליישוב. בסיוע גורמים בינלאומיים הותקנה בכפר מערכת חשמל. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם בכפר בית ספר יסודי המשרת כמה כפרים קטנים בסביבה. ב-2004 החלו חברות מחסום ווטש לבקר ולדווח מכפר המערות ח'רבת טוואני, הסובל קשות מידי מתיישבי האחזויות סמוכות, ובייחוד מחוות מעון הקיצונית שלידם. מתנחלי חוות מעון מזהמים בורות מים, מרעילים את הצאן ועוקרים עצים. הטרדה בולטת במיוחד היא של הילדים מכפרי הסביבה בדרכם לבית הספר בתוואני, עד כדי כך שנדרש ליווי צבאי לילדים כדי לחצוץ בינהם לבין הפורעים (הדבר הוסדר בעקבות יוזמה של חברות הארגון). בשנה האחרונה חסרים הליווי הנוכחות החיונית של מתנדבי חו"ל, והדבר מנוצל לרעה.  ליד טוואני יש כמה משפחות שחזרו למערות עקב ההריסות הבלתי פוסקות של המינהל האזרחי (יש איסור בנייה טוטאלי בכל שטח C). הורסים לא רק מבני מגורים ומבנים חקלאיים, אלא גם צינורות מים, מכונות, ואפילו סותמים בורות מים. תושבי טוואני הקימו ארגון של מחאה נגד הריסות ללא אלימות, אך בשנה האחרונה התנכלויות היד הקשה של הצבא ואלימות המתנחלים החריפו והיקצינו. תקרית הגנרטור בארכיז, שבעטיה בחור צעיר נותר משותק היא דוגמה אחת מני רבות - כל הגנה לגיטימית על זכויות הקניין גוררת אלימות ואף יריות מצד הצבא והמינהל האזרחי.      
      ההתנחלות החדשה  מ-1.6.26 מול ח'לת אל-חומוס
      Muhammad D.
      Jul-23-2026
      ההתנחלות החדשה מ-1.6.26 מול ח'לת אל-חומוס
  • דרום הר חברון

    צפה בכל הדיווחים למקום זה

    •  

      יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
      היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.

      מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.

      המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים  מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.

      קרא עוד>>

      עודכן אפריל 2021, מיכל צ'


      ההתנחלות החדשה  מ-1.6.26 מול ח'לת אל-חומוס
      Muhammad D.
      Jul-23-2026
      ההתנחלות החדשה מ-1.6.26 מול ח'לת אל-חומוס
  • סוסיא

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית  השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים.  עודכן אפריל 2021, ענת ט.
לתרומה

תערוכה דיגיטלית

25 שנה בשטח.

תמונות שמראות מדוע אנחנו עדיין כאן.

כניסה לתערוכה