ח'לת אל-פרעה - מתנחלים השליכו חפץ בוער אל חדר השינה
ח׳לת אל-פרעה היא יישוב אופייני לאזור: בתים הפזורים על הגבעות שממזרח להתנחלות הוותיקה עתניאל, הנשקפת על גבעה מולם, מעבר לוואדי.
בנסיעה על כביש 60, הסלול למרגלות עתניאל, אנו תמיד רואים אותה מימין. היא בנויה על גבעה נישאה, ובניין הישיבה המפורסם שלה משמש נקודת ציון. בצדו השני של הכביש, משמאלנו, נמצאת דרך הכניסה לדהרייה, הסגורה מאז 7 באוקטובר 2023.
הפעם נסענו בדרך עקלקלה אל הצד ה״אחורי״ של ההתנחלות, כדי להגיע אל תושבי ח׳לת אל-פרעה ולראות משם את עתניאל. בהמשך הדרך ראינו גם התנחלות חדשה, שלא הייתה מוכרת לנו ואינה נראית מכביש 60.
נסענו לשם כדי לפגוש את בני הזוג ע׳ וב׳ נוואג׳עה. הבאנו להם ציוד רב — בגדים, שמיכות ומזון.
רצינו לבקר את ע׳ לאחר ששוחררה ממעצר שנמשך שבועיים. היא נעצרה לאחר שהתלוננה כי מתנחלים הציתו את ביתה. השוטרים שהגיעו לבית השרוף טענו כי מדובר בתלונת שווא וכי השריפה פרצה, לדבריהם, בעקבות קצר חשמלי.
השריפה הנוראה כילתה כמעט את כל תכולת הבית.
ע׳ מספרת כי התעוררה לפנות בוקר וראתה מבעד לחלון דמויות רעולות פנים. הן צעקו ושאלו אותה אם בני הבית הם ממשפחתו של נ׳ נוואג׳עה מסוסיא — תחקירן בצלם המוכר לנו. לדבריה, הם השליכו חפץ בוער אל חדר השינה. היא ובתה הצליחו להימלט, ואילו בעלה שהה באותה עת ביטא.
היא לא התקשרה למשטרה, אך הלהבות הגדולות נראו למרחוק. לדבריה, היא אינה יודעת מי הזעיק את השוטרים. כשהגיעו, הם חקרו אותה והחליטו לעצור אותה ואת בנה בן ה־15. השניים נלקחו לבסיס בעתניאל. משם הועברה ע׳ למעצר בקריית ארבע; כעבור יום הועברה למגרש הרוסים בירושלים, וכעבור יומיים נוספים — לכלא דמון.
בחקירה אמרה שהאירוע היה כמו חלום בלהות. לדבריה, החוקרים ״שברו״ אותה ואמרו לה: ״אולי באמת חלמת?״ היא השיבה: ״אולי חלמתי — אבל הבית נשרף במציאות.״
כעת בני המשפחה ישנים בחוץ, על מזרנים. בינתיים קיץ והדבר אפשרי.
לאחר שבועיים נאמר לה כי תשוחרר בערבות של 3,000 ש״ח ותועמד לדין בגין הגשת תלונת שווא. המשפט צפוי להתקיים בתחילת אוקטובר. הפלסטינים באזור מבינים שבהיעדר מצלמות ותיעוד, אפשר להטיל עליהם את האחריות להצתות.
ב׳ מספר כי שבועיים לפני השריפה הגיעו רכז הביטחון של עתניאל ואנשים נוספים, ולקחו את בנו, שרעה את העדר, למעצר בבסיס שבהתנחלות. כאשר ראה שהכבשים חזרו מהמרעה ללא בנו, יצא לחפש אחריו. לדבריו, הוא מצא אותו מוטל על הקרקע, כפות וקשור, כשפניו מופנות אל האדמה. אז עצרו גם אותו. השניים הוחזקו כך עד השעה 23:00, ולאחר מכן שוחררו והושלכו מעבר לשער ההתנחלות. ״לכו הביתה״, נאמר להם.
הם הלכו ברגל כקילומטר עד כראמה, היישוב הסמוך, ומשם אסף אותם הבן הבכור.
בהמשך מספר ב׳ על שרשרת האירועים שעבר מאז 7 באוקטובר. הוא מראה לי מכתב שחרור מבית החולים, מתאריך 3.5.24. לדבריו, חיילים היכו אותו בעת שהיה במרעה וגרמו לסדק ברגלו.
הוא גם מראה לי תלונות שהגיש ב־28.9.26 [יש לבדוק את התאריך], בהתאם להנחיית משטרת חברון. לדבריו, פרטי האירועים אינם מופיעים בתלונה, ואף לא צוין בה כי חיילים ירו בשתי כבשים ופצעו אותן.
בתלונה מוקדמת יותר, מדצמבר 2023, מתועד איום. לדבריו, כחודשיים לאחר 7 באוקטובר הגיעו למקום שמונה או תשעה מתנחלים מעתניאל, ברכב שטח ובטנדר. הם שאלו אותו: ״שמעת על בארי? אנחנו מבארי״ — ואז החלו להכות אותו. ראשו נפתח והוא נזקק לחמישה תפרים. מאז התרחשו, לדבריו, כ־15 אירועים דומים, שבהם נאסר עליו להתקרב עם העדר והוא הותקף באלימות.
באירוע האחרון, שהתרחש לפני שבועיים, שאלו אותו: ״למה לא הגשת תלונה?״ הוא השיב: ״הגשתי כמה תלונות ושום דבר לא עזר, אז בשביל מה שאגיש?״
הוא מראה לנו את עמודי החשמל שבחוץ ומספר כי התקין חמישה מהם בעצמו. לאחר 7 באוקטובר ביקשה חברת החשמל הפלסטינית להתקין את העמודים, אך הצבא גירש את עובדיה. לאחר שהוא עצמו התקין שלושה עמודים, הוא נלקח לחקירה ונדרש לפרק אותם. לדבריו, כעת הוצאו צווי הריסה ל־22 עמודי חשמל באזור.
״למה? כי לאנשים אסור לחיות״, הוא אומר.
לדבריו, שלושה בתים נהרסו כאן לאחרונה. ״זה שטח C״, הוא אומר. ״הכול היה שקט כאן לפני 7 באוקטובר. ירדנו עם הכבשים עד לבתי עתניאל בלי שאיש הפריע לנו, ועכשיו לא נותנים לנו לחיות.״
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Muhammad D.Sep-8-2026מחסום סמוע הסגור
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-
