11:30 מחסום בזק
עברנו.

11:50 מחסום חמרה – חם!!!
אזור העמדה מכוסה ברשת צל מחוררת, שמצלה על החיילים ועל והמכוניות שעוברות מזרחה. הניידת לשיקוף במקומה.
ליד מגדל השמירה חונה שופל ענק.
אחרי השעה 12:00 מגיעים הפועלים מעבודתם בהתנחלויות, חלקם באוטובוסים, אחרים בטרנזיטים ובמכוניות פרטיות. כולם עוברים מערבה ללא כל עיכוב.
לכיוון מזרח עוברים אנשים עם שקיות של קניות. מונית עמוסת תיקים ומזוודות של אנשים היוצאים לביקור משפחה בירדן. הורים חגיגיים ותינוק שרק נולד…
תושב פרוש בית-דג'אן סיפר לנו על עוקבי המים שהוחרמו ממנו וביקש שנסייע לו.  התקשרנו לג'מילה, שהסבירה לנו כיצד מתבצע הטיפול בעוקבי המים המוחרמים (טיפול מסובך כמובן). בינתים האיש המשיך בדרכו מבלי להשאיר מספר טלפון ומבלי שעלה בידנו לקשר בינו לבין ג'מילה.
בפרק הזמן ששהינו ליד המחסום עברו 5-6 משאיות ענק, על כ"א מהן היה טנק, או כמו-טנק רק ללא הצריח.
12:30 עזבנו.

דרך אלון (כביש 578)
הסוללה הארוכה "משגיחה" על הכביש. השערים נעולים. מול התנחלות רועי נעשתה הכשרת חלקות לשתילה או נטיעה. החלקות מגודרות וקווי השקייה פרושים בהן, שורות שורות.

12:50 מחסום תיאסיר
כל עמוד מעוטר בדגל של חטיבת כפיר "אריות …. יחד ננצח". גם כאן פועלים שבים מעבודה ועוברים מערבה, לכיוון הגדה. מעט אנשים במוניות מזרחה.
עלינו אל העמדה. המפקד – הסמ"ר שגרש אותנו בפעם הקודמת, נחוש גם עכשיו.
הבטחנו לו שנעזוב, שכן בידיו הכוח והנשק, רק שידע שלנו יש רשות עקרונית לעמוד ליד העמדה. ניכר עליו שהיה מעוניין להיכנס לדיון איתנו. "מאז שיש מחסומים אין פיגועים …. עובדה!" הפיגועים הם נגדנו, כי אנחנו יהודים, אחרת למה?
הוא מלמד אותנו פרק שאותו, כך טען, למד בגיאוגרפיה ("עשיתי 5 יחידות בגיאוגרפיה") ובהיסטוריה גם של בקעת הירדן: "היא שלנו!!! היתה תמיד ותהיה לתמיד". כמו תמיד הדיון הזה מוביל לשום מקום.
קשה לו לחייל, הוא צעיר, הוא באמת יודע רק מה שלימדו אותו לדעת. השיחה שקטה, מכבדת, ועם זאת מציגה לו גם פן אחר של המצב.
13:15 עזבנו.

13:30 מחסום בזק
המחסומאי מתעניין בתג. ומרים את המחסום.