היתה משמרת מרתקת . עמיקם נתן לי רקע היסטורי המשתרע על אלפי שנה לכל המראות שאנו רואות כיום. באתי לספר ונמצאתי למדה.

11.30– מחסום תפוח, צומת זעטרה – אין חיילים במחסום, המעבר חופשי.

11.50 – מעלה אפרים  – אין חיילים

אל עוג'ה – מכיוון שהשבועות האחרונים ובמיוחד הימים האחרונים היו גשומים במיוחד, החלטתי לנסוע לאל עוג'ה- בתקווה שהמים של המים עוד לא יישאבו על ידי 4 המשאבות הענקיות של מקורוות (נערן 1-4), ואכן , ה"מגלשה" וכל יתר התעלות שצפו קצפו מים חיים, והיה כיף לראות זאת. לפני כ-10 שנים היה ככה כל השנה. עד שישראל החלה לגזול – למען המתנחלים, את כל מימיהם של הפלסטינים. בעוד כחודש אבוא לראות מה נותר מכל המים הללו. 

לצד כביש 90 בחור צעיר שרוע על כורסא , מעשן נרגילה ולידו ארגזים ארגזים של ירקות שזה עתה נקטפו בשדה שמאחוריו. מאחורי הבחור נראים בני משפחתו, קוטפים עוד ירקות למכירה. פול, קישואים, תפו"א. יש להניח שמחר-מחרתיים יגיעו שלוחי הכיבוש על כלי המשחית שלהם ויעלו על פרי עמלם של המשפחה, אך כרגע ניתן להוציא קצת פרנסה מהאדמה.  

אנו מבקרים בבית הידידות של סולידאריות בקעת הירדן ומתקבלים בשמחה הן על ידי המתנדבים מחו"ל והן על ידי הפלסטינים. עמיקם מסביר שזהו בית בגנון סודאני שנבנה בשלהי המאה ה-19.

עין אל חילווה – במאהל שמול משכיות, זה שהמתנחלים בנו בקירבו אוהל כחול לפני כשנה וחצי , מספרים לנו שבעל הבית קיבל לפני יומיים קנס של 1000 ₪ משום שחצה את הכביש עם עדר הצאן שלו. המשפחה, החיה בעוני מרוד ולהם ילדה נכה בכיסא גלגלים אובדת עצות  -מאיפה יביאו? ומה ?

14.30 – מחסום תיאסיר– מעבר מהיר, וללא עיכובים. בכניסה לגדה – בדיקת תעודות אקראית, במעבר לבקעה – בדיקת תעודות לכל מכונית. האנשים, כולל תלמידי בי"ס, נאלצים לעבור את המחסום רגלית. חיילי המילואים אינם מתנגדים לשהותנו במחסום. להיפך, נראה שהם שמחים על ההזדמנות להחליף דברים עם מישהו מהחוץ. כולם מתנחלים מהסביבה – אחד ממשכיות, הגיע משירת הים שבעזה לפני 5 שנים, אחד חילוני ועם קוקו ארוך ממכורה. ואחד מבוגר דתי, מחמדת. זה ממכורה סיפר שביישוב 40 משפחות. רק 2 מתפרנסים מחקלאות באזור (..ועל כמה אדמות חולשת ההתנחלות !!! 40 משפחות פלסטיניות היו יכולות להוציא פרנסה מאדמות אלו ), כל השאר עובדים בשירותים והרוב עובדים בישראל. כאשר אמרתי זאת, הוא תיקן אותי – "המושגים שלך ושלי על מה זה "ישראל " שונים, את יודעת. " אבל לא היו בדבריו כעס ועוינות. רק קביעת עובדה.

הפלסטינים אומרים שאין עיכובים במחסום והוא מתפקד "טוב". שיגרת חיי כיבוש.

16.30 – חמרה – מעבר מהיר וללא עיכובים. כל מי שבא מכיוון שכם (הגדה) נדרש לרדת מהמכונית המביאה אותו ולחצות את המחסום ברגל. אף אחד לא משתמש במכולה שהועמדה לאחר המחסום כדי לשמש מחסה מהשמש והרוח. אולי בגלל שעדיין קריר והשמש לא בוערת כמו בקיץ.