14:00 – 11:40
מחסום בזק – עברנו

השמים בהירים. חם!! הצבע הירוק מתחיל לאבד את הירוק שבו. והכיבוש כהרגלו ….

כביש אלון

לא עובדים יותר על הסוללה. ייתכן שגובהה ועומק החפירה שמאחוריה מניחים את דעתם של קברניטי הביטחון. כן עובדים וחזק!!! על האימונים של טירוני כפיר. הם פרושים ב"שטחי האש" עם מצבורי אוהלים קטנים, כלי רכב ורעש של יריות. עוד ועוד יריות.

12:05 מחסום חמרה

שקט. תנועה מאוד דלילה. המכוניות שמגיעות מועברות מיד. שופל מונח ברחבת המחסום. הולכי הרגל יוצאים עם החגורות ביד. אחדים מברכים לשלום אחרים רק ממהרים. אחד האנשים אמר לנו "תודה רבה". החיילים אינם מתייחסים אלינו.

12:45  עזבנו

12:55 צומת תבץ – (העלייה לתיאסיר) תלמידים יורדים מרכב ההסעה.

13:05מחסום תיאסיר

גם כאן רעש חזק ומטרטר של יריות. גם כאן התנועה דלילה מאוד. החיילים מפנים את ארוחת הצהריים.

התחלנו לעלות אל העמדה ומיד ננזפנו בצעקות: "אחורה אחורה זה שטח צבאי". 
לפי הדגל שבכניסה למחנה הצבאי הבנו שהוחלפו החיילים. על הדגל הלבן מופיע ציור של אריה רכוב על חרב ורשום: "רובאית ארז / בדמי לך נשבעתי". מתוך המחנה יוצא חייל עם ג'ריקן. רואים שהג'ריקן כבד. הוא נעמד לידינו: "מה אתן עושות פה? יש לכן אישור מהמשטרה?" לא, הוא לא שמע על מחסום ווטש. הוא המשיך לעבר עמדת הכביש. שם יש להניח סיפרו לו עלינו. הכביש ריק. אין תנועה.

13:35 עזבנו. גם בדרכנו חזרה לא ראינו מכוניות.

14:00 מחסום בזק

עברנו